1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:09,680 --> 00:00:11,480
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

4
00:00:18,080 --> 00:00:20,880
‫בהופעה חיה בקלן, קבלו במחיאות כפיים את...‬

5
00:00:20,960 --> 00:00:25,800
‫הייזל ברוגר!‬

6
00:00:36,040 --> 00:00:37,840
‫תודה רבה, קלן.‬

7
00:00:38,920 --> 00:00:40,280
‫אני שמחה להיות פה.‬

8
00:00:40,360 --> 00:00:43,600
‫אני גם שמחה שהמופע שלי סוף-סוף מצולם‬

9
00:00:43,680 --> 00:00:47,320
‫כדי שאנשים יוכלו לצפות בו על המסכים בבית.‬

10
00:00:47,400 --> 00:00:50,480
‫אני אוהבת לראות דברים על מסכים.‬

11
00:00:50,560 --> 00:00:53,840
‫כילדה, אהבתי לצפות בטלוויזיה.‬

12
00:00:54,560 --> 00:00:57,560
‫שני אחיי הגדולים ואני ‬
‫לא יכולנו לצפות הרבה טלוויזיה.‬

13
00:00:57,640 --> 00:00:59,160
‫ההורים שלנו אסרו עלינו‬

14
00:00:59,240 --> 00:01:02,240
‫כי הם "אוהבים" אותנו ובלה, בלה, בלה.‬

15
00:01:03,200 --> 00:01:06,320
‫הם תמיד אמרו לנו לצאת החוצה...‬

16
00:01:06,800 --> 00:01:08,080
‫לדבר אחד עם השני...‬

17
00:01:08,160 --> 00:01:10,600
‫ללכת לגלף משהו משעשע מגזר…‬

18
00:01:11,520 --> 00:01:16,040
‫אבל אנחנו רצינו לצפות בטלוויזיה.‬
‫בשלב מסוים, ההורים שלי הגיעו לגיל‬

19
00:01:16,120 --> 00:01:19,960
‫שבו הם התחילו לבחון את הגבולות שלהם.‬

20
00:01:20,040 --> 00:01:23,880
‫הורים מגיעים לשלב שבו הם בודקים‬
‫כמה רחוק הם יכולים להגיע‬

21
00:01:23,960 --> 00:01:26,320
‫לפני שהילד אומר, "עצרו, זה מספיק."‬

22
00:01:26,920 --> 00:01:30,440
‫ואחד הגבולות האלה היה חוק מסוים שהם קבעו.‬

23
00:01:30,520 --> 00:01:35,440
‫אחיי ואני הורשנו לצפות בטלוויזיה ‬
‫מספר דקות ביום‬

24
00:01:35,520 --> 00:01:37,720
‫כמספר העמודים בספר שקראנו באותו יום.‬

25
00:01:39,360 --> 00:01:41,520
‫איזה חוק מטורף!‬

26
00:01:41,600 --> 00:01:44,560
‫אתה לוקח את הדבר הכי יפה בעולם, טלוויזיה,‬

27
00:01:44,640 --> 00:01:48,000
‫ומציב נגדו את הדבר הכי גרוע בעולם, קריאה.‬

28
00:01:48,080 --> 00:01:51,880
‫והרשו לנו לצפות רק מספר הדקות‬

29
00:01:51,960 --> 00:01:55,640
‫כמספר העמודים ‬
‫שהחוליה החלשה ביותר בינינו קרא.‬

30
00:01:56,840 --> 00:01:59,520
‫תמיד ישבנו כמו מעודדות‬
‫מסביב לחוליה החלשה ביותר:‬

31
00:01:59,600 --> 00:02:01,680
‫תקרא מהר יותר! ‬

32
00:02:01,800 --> 00:02:05,080
‫תלקק את קצה האצבע שלך ‬
‫כדי שתוכל להפוך את הדפים מהר יותר!‬

33
00:02:05,160 --> 00:02:08,000
‫אבל היה דבר אחד שתמיד הרשו לנו לצפות בו, ‬
‫ולא חשוב כמה קראנו,‬

34
00:02:08,080 --> 00:02:09,160
‫התוכנית "מתערב ש...?"‬

35
00:02:09,680 --> 00:02:12,400
‫צפינו בתוכנית הזאת בכל פעם שהיא שודרה.‬

36
00:02:12,480 --> 00:02:15,800
‫גדלתי בפרבר של ציריך בשווייץ.‬

37
00:02:15,880 --> 00:02:19,120
‫ולכן "מתערב ש...?"‬
‫הייתה הקשר שלי לאירופה.‬

38
00:02:19,200 --> 00:02:20,720
‫במשך זמן רב,‬

39
00:02:20,800 --> 00:02:25,160
‫חשבתי שגרמניה היא מדינה שמלאה באנשים‬
‫עם יכולות חסרות תועלת לחלוטין.‬

40
00:02:26,160 --> 00:02:29,240
‫אבל במקום להתבייש ביכולות המוזרות שלהם,‬

41
00:02:29,360 --> 00:02:32,680
‫הם מתגאים בהן מול קהל של מיליונים.‬

42
00:02:32,760 --> 00:02:36,040
‫ואם אתם לא מכירים את התוכנית,‬
‫זאת התוכנית הכי טובה בעולם.‬

43
00:02:36,120 --> 00:02:37,880
‫תומאס גוטשאלק נכנס פנימה,‬

44
00:02:37,960 --> 00:02:41,840
‫הגבר הבווארי הגבוה ‬
‫עם השיער הבלונדיני המתולתל‬

45
00:02:41,920 --> 00:02:45,800
‫בחליפה מהממת כמו ציפור גרמנית גאה טרופית.‬

46
00:02:45,880 --> 00:02:49,760
‫הוא נכנס ומברך את הקהל,‬
‫"ערב טוב. שלום. ברוכים הבאים.‬

47
00:02:49,840 --> 00:02:52,000
‫שלום, ברוס ויליס. שלום, ברוך הבא.‬

48
00:02:52,080 --> 00:02:55,520
‫כן, זאת ספה גדולה, אני יודע.‬
‫זאת הספה הכי גדולה בגר...‬

49
00:02:55,600 --> 00:02:57,720
‫תאכל את ההאריבו. תאכל את ההאריבו עכשיו."‬

50
00:02:58,920 --> 00:03:02,240
‫ברוס ויליס יושב שם,‬
‫מבולבל בבירור וחושב, "בסדר.‬

51
00:03:02,920 --> 00:03:04,840
‫שמעתי הרבה דברים שליליים‬

52
00:03:04,920 --> 00:03:06,920
‫על תעשיית הבידור הגרמנית,‬

53
00:03:07,000 --> 00:03:11,440
‫אבל זה מחורבן אפילו יותר ‬
‫מכל מה שיכולתי להעלות בדעתי."‬

54
00:03:11,520 --> 00:03:13,720
‫ברוס ויליס, תכיר את יורגן.‬

55
00:03:14,520 --> 00:03:17,120
‫יורגן הוא מפילינגן-שוונינגן,‬

56
00:03:17,760 --> 00:03:23,520
‫ויורגן יכול לזהות לפי הטעם ‬
‫את מותג נייר הטואלט שהוא מחזיק.‬

57
00:03:25,200 --> 00:03:29,640
‫הבלבול על פניו של ברוס ויליס ‬
‫מפנה מקום לגועל עמוק.‬

58
00:03:29,720 --> 00:03:34,040
‫הוא מכניס את האצבע לאוזן‬
‫כי הוא לא מאמין לתרגום שהוא שמע עכשיו.‬

59
00:03:34,920 --> 00:03:36,080
‫יורגן נכנס.‬

60
00:03:36,160 --> 00:03:39,640
‫יורגן הוא מהנדס אזרחי בן 45 מדרום גרמניה.‬

61
00:03:39,720 --> 00:03:46,120
‫הצליחו לשכנע אותו בחדר ההלבשה‬
‫בתחנונים לא להצטלם במכנסי רכיבה קצרים.‬

62
00:03:46,200 --> 00:03:49,560
‫הם ניהלו איתו משא ומתן,‬
‫ועכשיו הוא לובש מכנסיים‬

63
00:03:49,640 --> 00:03:51,520
‫שבאמצעות רוכסן, אפשר...‬

64
00:03:52,440 --> 00:03:54,840
‫להתאים את האורך שלהם.‬

65
00:03:55,360 --> 00:03:57,800
‫הקהל חושב, "יורגן, מה קרה?"‬

66
00:03:58,320 --> 00:04:00,600
‫אתה מופיע בטלוויזיה למשך שלוש דקות.‬

67
00:04:00,680 --> 00:04:03,000
‫מה התוכנית? בצד אחד...‬

68
00:04:03,360 --> 00:04:06,720
‫מכנסונים, בצד השני, מכנסי שלושת רבעי?‬
‫מה אתה מנסה להגיד לנו?‬

69
00:04:06,800 --> 00:04:11,280
‫על ראשו, יורגן מרכיב משקפי שחייה כהים‬

70
00:04:11,800 --> 00:04:15,120
‫שעליהם מודבקים שני גלילי נייר טואלט זעירים‬

71
00:04:15,680 --> 00:04:19,080
‫כדי שאנשים שצופים בבית בלי קול‬

72
00:04:19,160 --> 00:04:22,040
‫או אנשים שפשוט לא מבינים הרבה באופן כללי‬

73
00:04:22,120 --> 00:04:26,520
‫ידעו מה באמת חשוב בחייו של יורגן.‬

74
00:04:26,600 --> 00:04:29,960
‫תומאס וברוס דנים בשאלה,‬
‫"הוא יצליח לעשות את זה או לא?"‬

75
00:04:30,040 --> 00:04:33,240
‫תומאס אומר, "כמובן! הוא מפילינגן-שוונינגן.‬

76
00:04:33,320 --> 00:04:35,960
‫אם מישהו יכול לזהות נייר טואלט לפי הטעם, ‬
‫זה יורגן!"‬

77
00:04:36,040 --> 00:04:38,320
‫ברוס ויליס אומר, "לא, הוא לא יצליח.‬

78
00:04:38,400 --> 00:04:41,880
‫פשוט תנו לי ללכת מכאן. ‬
‫בבקשה. תעשו שזה יפסיק. לא."‬

79
00:04:43,320 --> 00:04:47,280
‫יורגן אוכל באומץ ‬
‫גליל אחר גליל של נייר טואלט.‬

80
00:04:47,360 --> 00:04:49,240
‫כמובן שהוא מצליח לזהות.‬

81
00:04:49,320 --> 00:04:52,640
‫וכעונש, בסוף התוכנית, תומאס גוטשאלק‬

82
00:04:52,720 --> 00:04:55,960
‫סוטר לברוס ויליס שלוש פעמים ישר בפנים‬

83
00:04:56,040 --> 00:04:57,720
‫עם דג פורל מת.‬

84
00:04:59,680 --> 00:05:02,560
‫וזאת הייתה התוכנית "מתערב ש...?"‬
‫היא הייתה הדבר הכי מגניב בעולם.‬

85
00:05:02,640 --> 00:05:04,280
‫הרבה יותר מגניבה מקריאה.‬

86
00:05:05,080 --> 00:05:07,600
‫כילדה, תמיד הייתי בטוחה‬

87
00:05:07,680 --> 00:05:11,000
‫שיום אחד אהיה תומאס גוטשאלק. ‬
‫זה היה החלום הכי גדול שלי.‬

88
00:05:11,080 --> 00:05:15,320
‫רציתי שיהיה לי שיער כמו לתומאס גוטשאלק,‬
‫פוזה כמו של תומאס גוטשאלק.‬

89
00:05:15,400 --> 00:05:16,760
‫רציתי להופיע בטלוויזיה.‬

90
00:05:17,160 --> 00:05:19,520
‫ואז הופעתי בטלוויזיה, ואני...‬

91
00:05:19,960 --> 00:05:22,200
‫לפעמים עדיין מופיעה בטלוויזיה, אבל...‬

92
00:05:22,560 --> 00:05:25,000
‫מאחורי הקלעים בטלוויזיה, זה תמיד המצב‬

93
00:05:25,560 --> 00:05:29,680
‫שבכל חדר יש בערך שני אנשים יותר מדי‬

94
00:05:29,760 --> 00:05:32,400
‫שנשרו מלימודי התואר בסוציולוגיה מאוחר מדי.‬

95
00:05:32,480 --> 00:05:34,440
‫וכל שיחה היא משעממת.‬

96
00:05:34,520 --> 00:05:37,160
‫ולכן החלטתי לעשות תוכנית משלי.‬

97
00:05:37,240 --> 00:05:41,680
‫צילמתי ביחד עם עמיתי, תומאס שפיצר,‬
‫תוכנית יוטיוב.‬

98
00:05:41,760 --> 00:05:44,360
‫הייתה לי תוכנית לייט נייט ‬
‫בסלון הדירה שלי בקלן.‬

99
00:05:44,440 --> 00:05:47,680
‫חשבתי, "את מי אוכל להזמין כאורח?" כי...‬

100
00:05:47,760 --> 00:05:49,000
‫צריך אורחים.‬

101
00:05:49,080 --> 00:05:51,720
‫בטווח ארוך, זאת נראית כמו בעיה נפשית‬

102
00:05:51,800 --> 00:05:54,120
‫אם את מדברת רק עם כיסא ריק כל הזמן.‬

103
00:05:54,680 --> 00:05:58,960
‫פניתי לאנשים שאני חושבת שהם מגניבים.‬
‫חשבתי איזה אנשים הם מגניבים, לדעתי.‬

104
00:05:59,040 --> 00:06:02,920
‫אני חושבת שאנקה אנגלקה ממש מגניבה.‬
‫היא שחקנית מוכשרת ומצחיקה.‬

105
00:06:03,000 --> 00:06:06,320
‫שאלתי אותה, "היי, אנקה. תרצי לתמוך בי?‬

106
00:06:06,400 --> 00:06:09,360
‫בואי אליי הביתה. אנחנו לא יכולים לשלם, ‬
‫אבל יש לנו "אם אנד אם".‬

107
00:06:09,440 --> 00:06:13,160
‫אין לך שום השפעה על העריכה, לצערי.‬
‫כל הזכויות נשארות שלנו.‬

108
00:06:13,240 --> 00:06:14,080
‫את מעוניינת?"‬

109
00:06:15,160 --> 00:06:18,280
‫אנקה אנגלקה אמרה ‬
‫שהיא לא יכולה לתאר לעצמה שזה מתאים.‬

110
00:06:21,600 --> 00:06:24,880
‫חשבתי, "חבל לך שיש לך דמיון כל כך חלש."‬

111
00:06:24,960 --> 00:06:27,600
‫האפשרות השנייה הייתה ברברה שונברגר.‬

112
00:06:27,680 --> 00:06:32,560
‫ברברה שונברגר היא מנחת טלוויזיה‬
‫חביבה מאוד ובעלת נוכחות מרשימה.‬

113
00:06:32,640 --> 00:06:35,640
‫יש לה שיער בלונדיני ארוך‬
‫ועיניים כחולות ממש גדולות.‬

114
00:06:35,720 --> 00:06:38,280
‫היא תמיד נראית קצת מופתעת, ככה...‬

115
00:06:39,240 --> 00:06:43,080
‫כאילו היא לא ממש מאמינה ‬
‫שהיא שוב מופיעה בטלוויזיה.‬

116
00:06:44,600 --> 00:06:46,800
‫כאילו שהיא מחפשת משהו,‬

117
00:06:47,360 --> 00:06:51,080
‫אולי עדשת מגע שהלכה לאיבוד בעין שלה,‬

118
00:06:51,760 --> 00:06:53,520
‫או במחשבה.‬

119
00:06:53,600 --> 00:06:56,400
‫וברברה שונברגר לא הגיבה בכלל.‬

120
00:06:56,480 --> 00:06:59,920
‫אז חשבתי שאם אף אחד‬
‫לא רוצה להשתתף בתוכנית שלי,‬

121
00:07:00,000 --> 00:07:01,760
‫אני פשוט אזמין בעלי חיים.‬

122
00:07:01,840 --> 00:07:06,080
‫כי הדבר הטוב בבעלי חיים הוא‬
‫שיש להם מעט מאוד זכויות.‬

123
00:07:07,040 --> 00:07:10,840
‫לבעלי חיים יש כל כך מעט זכויות‬
‫שבעוד עשר שנים,‬

124
00:07:10,920 --> 00:07:13,680
‫אנחנו כחברה נתבייש‬

125
00:07:14,240 --> 00:07:17,920
‫כמה מעט ניצלנו אותם ‬
‫בתקופה שבה עוד היו להם כל כך מעט זכויות.‬

126
00:07:18,520 --> 00:07:21,560
‫התקשרתי לסוכנות כישרונות ‬
‫ של בעלי חיים בקלן:‬

127
00:07:21,640 --> 00:07:24,800
‫"אנגליקה: בעלי חיים לסרטים"‬
‫יודעים מיד שמדובר במקצוענית.‬

128
00:07:24,880 --> 00:07:28,200
‫אתם יודעים מי זאת: אנגליקה.‬
‫אתם יודעים מה היא עושה: בעלי חיים לסרטים.‬

129
00:07:28,280 --> 00:07:29,520
‫ואנגליקה...‬

130
00:07:30,200 --> 00:07:33,960
‫אנגליקה הייתה בת קלן טיפוסית‬
‫והם מדברים בניב "קלש".‬

131
00:07:34,040 --> 00:07:36,920
‫אפילו לא ידעתי שזה אמיתי לפני שעברתי לכאן.‬

132
00:07:37,000 --> 00:07:40,880
‫קלש תמיד נשמע כמו...‬

133
00:07:40,960 --> 00:07:45,200
‫כאילו שהלשון עדיין שיכורה, ‬
‫אבל הגוף כבר בעבודה.‬

134
00:07:47,360 --> 00:07:51,200
‫"זה בא כמו שזה בא." "זה תמיד הסתדר."‬

135
00:07:51,280 --> 00:07:54,760
‫אף אדם אינטליגנטי לא חושב ככה.‬

136
00:07:55,880 --> 00:07:58,880
‫אף אחד לא עומד במעבדה כימית וחושב,‬

137
00:07:58,960 --> 00:08:00,760
‫"זה תמיד הסתדר".‬

138
00:08:01,320 --> 00:08:03,760
‫ליתיום, מים, "זה תמיד הסתדר."‬

139
00:08:05,760 --> 00:08:08,000
‫ושאלתי את אנגליקה.‬

140
00:08:08,080 --> 00:08:11,880
‫שאלתי כמה יעלה לשכור אווז?‬

141
00:08:12,400 --> 00:08:14,240
‫אני מעוניינת לשכור אווז,‬

142
00:08:14,320 --> 00:08:17,840
‫להביא אותו לסלון שלי ‬
‫כדי לראיין אותו לוכסן להעליב אותו.‬

143
00:08:19,360 --> 00:08:23,000
‫מצב הרוח של אנגליקה השתנה בבת אחת.‬
‫בת חבל הריין העליזה נעלמה.‬

144
00:08:23,080 --> 00:08:25,560
‫היא התחילה לדבר אחרת. היא אמרה, "תקשיבי!"‬

145
00:08:26,440 --> 00:08:27,400
‫השתגעת?!‬

146
00:08:28,600 --> 00:08:31,480
‫אווז? ככה אנשי קלן מדברים כשהם כועסים.‬

147
00:08:31,560 --> 00:08:34,560
‫הם דוחפים בתוקפנות את ההברה הראשונה‬

148
00:08:34,640 --> 00:08:37,320
‫ונסוגים אחור באימה ‬
‫עם ההברה השנייה: "תקשיבי!"‬

149
00:08:38,240 --> 00:08:39,160
‫"השתגעת?!"‬

150
00:08:40,200 --> 00:08:42,320
‫הכי טוב לנשוף כשדוחפים קדימה‬

151
00:08:42,400 --> 00:08:45,000
‫ולשאוף כשנסוגים לאחור: "השתגעת?!"‬

152
00:08:45,680 --> 00:08:46,520
‫"אווז?!"‬

153
00:08:47,680 --> 00:08:52,000
‫אם דיסני היה עושה סרט הנפשה‬
‫על מפוח עם בעיות תוקפנות,‬

154
00:08:52,080 --> 00:08:54,040
‫הוא היה מדבר בדיוק כמו אנגליקה.‬

155
00:08:56,320 --> 00:08:59,000
‫שאלתי, "מה הבעיה עם אווזים?"‬

156
00:08:59,080 --> 00:09:02,640
‫היא אמרה, "את לא יודעת‬
‫מה החוק הראשון של עסקי השעשועים?"‬

157
00:09:02,720 --> 00:09:06,240
‫בלי אווזים על הסט! אווזים דופקים הכול!‬

158
00:09:08,320 --> 00:09:10,480
‫ואז היא ניתקה. בחיים לא שמעתי על זה.‬

159
00:09:10,560 --> 00:09:13,360
‫מיד חיפשתי בגוגל: "אווז דופק הכול."‬

160
00:09:13,960 --> 00:09:17,120
‫נתקלתי בשעות של חומרי וידאו.‬

161
00:09:17,200 --> 00:09:20,680
‫של אווזים ‬
‫ששברו את זרועותיהם של ילדים בני ארבע.‬

162
00:09:21,800 --> 00:09:23,480
‫ואם אתם יודעים את זה,‬

163
00:09:23,560 --> 00:09:26,120
‫אם אתם יודעים את המידע הזה על אווזים,‬

164
00:09:26,200 --> 00:09:28,880
‫אפשר לראות את זה אצל האווז. אווז...‬

165
00:09:28,960 --> 00:09:32,040
‫נראה קצת כמו ברבור עלוב,‬

166
00:09:32,120 --> 00:09:34,440
‫ברבור של רשת אר-טה-אל 2.‬

167
00:09:34,520 --> 00:09:39,560
‫זה בכלל בסדר שאני צופה בזה?‬
‫כמו מתבגר שמחפש צרות.‬

168
00:09:43,440 --> 00:09:46,880
‫לעתים קרובות, ‬
‫עומד ילד בן ארבע ברחוב בזמנו הפנוי.‬

169
00:09:46,960 --> 00:09:50,120
‫לבני ארבע יש רק זמן פנוי.‬

170
00:09:50,200 --> 00:09:53,880
‫אז בכל רגע נתון, ‬
‫הוא עושה דברים של בני ארבע.‬

171
00:09:54,480 --> 00:09:59,280
‫אני לא יודעת מה ילד בן ארבע עושה.‬
‫אני לא חלק מהקהילה שלהם.‬

172
00:10:00,040 --> 00:10:03,400
‫אבל זה ילד בן ארבע רטרו. ‬
‫הוא עומד שם עם יו-יו.‬

173
00:10:04,640 --> 00:10:06,120
‫אני בן ארבע!‬

174
00:10:07,080 --> 00:10:10,040
‫אם מישהו ישאל, אני בן ארבע וחצי‬

175
00:10:11,360 --> 00:10:13,680
‫רק אתמול הייתי בן ארבע, לא משנה!‬

176
00:10:14,640 --> 00:10:16,840
‫ואז מגיע אווז,‬

177
00:10:17,400 --> 00:10:18,440
‫באובר.‬

178
00:10:19,160 --> 00:10:22,280
‫כי לאווזים לא אכפת ‬
‫מעסקים קטנים או מהסביבה.‬

179
00:10:22,360 --> 00:10:25,400
‫הוא מביט מהחלון, ‬
‫רואה את בן הארבע ואומר, "סרגיי!‬

180
00:10:25,480 --> 00:10:26,440
‫סרגיי, עצור!‬

181
00:10:27,640 --> 00:10:28,840
‫זה ילד בן ארבע!‬

182
00:10:30,400 --> 00:10:31,800
‫עכשיו יהיו צרות.‬

183
00:10:31,880 --> 00:10:35,200
‫השעה עכשיו... צרות וחצי. תן לי לצאת.‬

184
00:10:36,280 --> 00:10:39,520
‫האווז יוצא החוצה... תראו, הנה אווזים!‬

185
00:10:43,560 --> 00:10:46,720
‫כן, כן, תצללו לתוך הריין, בטלנים.‬

186
00:10:49,480 --> 00:10:51,800
‫טוב, בינתיים אני ממש מרוצה מהכול.‬

187
00:10:51,880 --> 00:10:53,880
‫אם הייתם אומרים לי לפני חצי שנה,‬

188
00:10:53,960 --> 00:10:55,960
‫"את תצלמי את התוכנית שלך,‬

189
00:10:56,040 --> 00:11:00,160
‫ו-20 אווזים יחלפו ביעף לפי סימן,"‬
‫הייתי אומרת, "לא נראה לי!"‬

190
00:11:01,840 --> 00:11:04,520
‫ואז האווז יוצא מהאובר,‬

191
00:11:04,600 --> 00:11:07,080
‫הולך בביטחון אל הילד בן הארבע,‬

192
00:11:09,320 --> 00:11:11,680
‫שובר לו את הזרוע לו וחוזר לאובר.‬

193
00:11:11,760 --> 00:11:15,080
‫הילד בן ארבע, בבכי, הוא לא ראה את זה מגיע.‬

194
00:11:15,160 --> 00:11:18,800
‫הזרוע שלו היא עכשיו שק בשר ‬
‫מלא בעצמות מרוסקות‬

195
00:11:18,880 --> 00:11:21,760
‫שממנה מתנדנד יו-יו בעדינות ברוח.‬

196
00:11:21,840 --> 00:11:25,720
‫אמו של הילד רואה את זה, ‬
‫היא לא הבחינה באווז והיא חושבת,‬

197
00:11:25,800 --> 00:11:28,320
‫"זאת אשמתו. הוא שיחק חזק מדי עם היו-יו."‬

198
00:11:28,400 --> 00:11:30,320
‫היא מכה אותו מאחורי הראש.‬

199
00:11:30,400 --> 00:11:32,960
‫האווז רואה את מעשה האלימות הזה,‬

200
00:11:33,040 --> 00:11:37,440
‫הוא מרוצה ממנו, מדליק סיגריה‬
‫ונותן לסרגיי דירוג חמישה כוכבים באובר.‬

201
00:11:39,280 --> 00:11:41,520
‫וההתנהלות הזאת יותר מדי שלילית בשבילי.‬

202
00:11:41,600 --> 00:11:44,920
‫אני לא צריכה את זה אצלי בבית.‬
‫ אז התקשרתי שוב לאנגליקה ‬

203
00:11:45,000 --> 00:11:46,360
‫ואמרתי, "אני מצטערת.‬

204
00:11:46,440 --> 00:11:49,520
‫לא ידעתי שאווזים הם פסיכופתים. ‬
‫זה משנה הכול.‬

205
00:11:49,600 --> 00:11:51,160
‫אילו ציפורים אחרות יש לך?"‬

206
00:11:51,240 --> 00:11:53,800
‫היא אמרה, "אשלח לך קאוץ."‬

207
00:11:54,320 --> 00:11:55,760
‫אמרתי, "מעולה."‬

208
00:11:55,840 --> 00:11:58,560
‫הייתי נואשת. לא ידעתי מה זה "קאוץ".‬

209
00:11:59,160 --> 00:12:00,400
‫הקאוץ הוא...‬

210
00:12:01,160 --> 00:12:03,080
‫בעל חיים מאכזב מאוד.‬

211
00:12:03,160 --> 00:12:06,040
‫אין דרך אחרת לומר זאת. זה מתחיל במראה שלו.‬

212
00:12:06,640 --> 00:12:09,880
‫קאוץ נראה כמו ינשוף ‬
‫שרחצו אותו במים חמים מדי.‬

213
00:12:10,640 --> 00:12:13,920
‫אם אתה משחק בחוץ ‬
‫עם הינשוף שלך והוא מתלכלך,‬

214
00:12:14,000 --> 00:12:17,960
‫נדבק לו מסטיק בנוצות. ‬
‫אתה מנסה להוציא את המסטיק‬

215
00:12:18,040 --> 00:12:20,680
‫עם חמאת בוטנים, עם מיונז, שום דבר לא עובד.‬

216
00:12:20,760 --> 00:12:25,560
‫עכשיו יש לך פשוט ינשוף מלוכלך במסטיק, ‬
‫ובנוסף בחמאת בוטנים ובמיונז.‬

217
00:12:25,640 --> 00:12:27,640
‫אתה מחפש עצה בפורום עצות באינטרנט:‬

218
00:12:27,720 --> 00:12:29,880
‫"אני זקוק לעזרה עם הינשוף המלוכלך שלי."‬

219
00:12:29,960 --> 00:12:32,280
‫ובמקום שאנשים ייתנו לך עזרה,‬

220
00:12:32,360 --> 00:12:35,480
‫אתה מקבל רק תגובות שנאה פסיביות-אגרסיביות,‬

221
00:12:35,560 --> 00:12:38,720
‫"למה בכלל יצאת החוצה עם הינשוף שלך?‬

222
00:12:40,160 --> 00:12:44,200
‫כולם יודעים שאסור ‬
‫לעשות את זה עם ציפור מרהיבה כזאת!‬

223
00:12:44,280 --> 00:12:46,680
‫אנשים כמוך הם מה שלא בסדר עם גרמניה.‬

224
00:12:46,760 --> 00:12:49,280
‫וזאת הסיבה שאני מצביע ‬
‫למפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה."‬

225
00:12:50,520 --> 00:12:55,280
‫ואתה חושב, "אלוהים, אני רק צריך ‬
‫קצת עזרה עם הינשוף המלוכלך שלי."‬

226
00:12:55,360 --> 00:12:56,960
‫אתה סוגר את המחשב הנייד,‬

227
00:12:57,280 --> 00:12:59,400
‫קורא את התווית על הינשוף,‬

228
00:13:00,320 --> 00:13:04,520
‫"שטיפה ביד בלבד," ואתה חושב:‬
‫"שטיפה ביד? אני לא סבתא רבתא שלי!"‬

229
00:13:04,600 --> 00:13:07,600
‫ואתה מכניס את הינשוף‬
‫לזמן קצר למכונת הכביסה.‬

230
00:13:08,520 --> 00:13:10,400
‫20 דקות בטמפרטורה של 90 מעלות.‬

231
00:13:11,440 --> 00:13:14,280
‫ואז ינשוף יוצא החוצה, ופתאום, זה קאוץ!‬

232
00:13:15,000 --> 00:13:17,720
‫והקאוץ יכול לעשות בדיוק שני דברים.‬

233
00:13:17,800 --> 00:13:21,400
‫כל קאוץ יכול לעשות בדיוק שני דברים.‬
‫ראשית, הוא יכול להיראות‬

234
00:13:21,480 --> 00:13:26,160
‫כאילו הוא צופה‬
‫בתחרות טניס שטוח מאוד ואיטי מאוד.‬

235
00:13:39,120 --> 00:13:42,320
‫ושנית, הוא יכול להיראות‬
‫כאילו הוא לא ממש בטוח‬

236
00:13:42,400 --> 00:13:45,760
‫אם הכדור באמת נגע בקו או לא.‬

237
00:13:54,080 --> 00:13:57,920
‫הקאוץ הגיע. עולה 400 אירו לשכור קאוץ.‬

238
00:13:58,560 --> 00:14:02,000
‫בסצנה אחרת, תומאס ואני הזדקקנו...‬

239
00:14:02,480 --> 00:14:04,520
‫בעצם, הזדקקנו לי, חשופת חזה.‬

240
00:14:04,600 --> 00:14:09,120
‫הייתי אמורה להראות לרגע את החזה,‬
‫אבל אם לצטט את תומאס, "רק באופן אירוני."‬

241
00:14:10,640 --> 00:14:12,840
‫אמרתי, "לא… ‬

242
00:14:12,920 --> 00:14:15,280
‫איך מישהי יכולה להראות ‬
‫את החזה באופן אירוני?"‬

243
00:14:15,360 --> 00:14:17,960
‫תומאס אמר, ‬
‫"כן, אנשים לא צריכים לחשוב שזה מיני.‬

244
00:14:18,040 --> 00:14:19,160
‫הם צריכים לצחוק."‬

245
00:14:22,080 --> 00:14:25,120
‫ואני אמרתי, "לא, אני לא אעשה את זה.‬

246
00:14:25,200 --> 00:14:29,240
‫אני אישה חזקה. אני לא אעשה את זה. ‬
‫אני לא חושבת שזה נחוץ.‬

247
00:14:29,320 --> 00:14:31,640
‫אני לא חייבת להראות‬

248
00:14:32,360 --> 00:14:35,200
‫את העור שלי, את הגוף שלי, ‬
‫רק בשביל למשוך צופים.‬

249
00:14:35,280 --> 00:14:39,920
‫אני יודעת מה אני שווה ומה אני יכולה לעשות.‬
‫זה לא נחוץ. אני קוראת לעצמי פמיניסטית.‬

250
00:14:40,000 --> 00:14:41,760
‫אני לא אראה את החזה שלי."‬

251
00:14:42,600 --> 00:14:43,480
‫אז…‬

252
00:14:43,560 --> 00:14:45,880
‫התקשרתי לחשפנית.‬

253
00:14:47,120 --> 00:14:49,440
‫כי זאת המשמעות של להיות אישה חזקה.‬

254
00:14:49,520 --> 00:14:52,280
‫להיות אישה חזקה פירושו,‬

255
00:14:52,360 --> 00:14:55,680
‫להכיר בנשים חלשות ככאלה‬

256
00:14:56,680 --> 00:14:59,400
‫ולהבדיל את עצמך מהן‬
‫בכך שיש לך יותר כסף.‬

257
00:15:00,600 --> 00:15:03,200
‫דיברתי עם הסוכן של החשפנית בטלפון ושאלתי, ‬

258
00:15:03,280 --> 00:15:06,760
‫"כמה עולה לקבל אישה‬
‫שתראה את החזה שלה לרגע?‬

259
00:15:06,840 --> 00:15:10,680
‫אל תדאג, זה רק אירוני!‬
‫רק פעם אחת, מהר למעלה ולמטה.‬

260
00:15:10,760 --> 00:15:12,240
‫לא נראה את הפנים שלה.‬

261
00:15:12,320 --> 00:15:15,200
‫אין צורך לצמצם את האישה ללא צורך ‬
‫רק לפנים שלה.‬

262
00:15:15,280 --> 00:15:16,680
‫פשוט פעם אחת מהירה..."‬

263
00:15:16,960 --> 00:15:19,880
‫הוא אמר "זה עולה 400 אירו."‬

264
00:15:21,560 --> 00:15:24,920
‫אמרתי, "השתגעת?‬
‫ב-400 אירו אני יכולה להשיג קאוץ.‬

265
00:15:26,160 --> 00:15:29,680
‫והקאוץ לא רק חשוף חזה.‬
‫הוא גם לא לובש מכנסיים.‬

266
00:15:30,280 --> 00:15:33,120
‫ב-400 אירו, אני יכולה להשיג‬
‫קאוץ עם ישבן חשוף‬

267
00:15:33,200 --> 00:15:36,920
‫וחדור מוטיבציה‬
‫שבחיים לא שמע את המילה 'איגוד'."‬

268
00:15:39,120 --> 00:15:42,080
‫אז שאלתי שחקנית‬

269
00:15:42,160 --> 00:15:46,000
‫אם היא רוצה לשחק חשפנית שמגלמת אותי.‬

270
00:15:47,000 --> 00:15:49,200
‫והיא הסכימה לעשות זאת תמורת 50 אירו.‬

271
00:15:49,920 --> 00:15:53,120
‫אז הנה לכם עצה לחיים קלים. ‬
‫אם אתם צריכים לעשות משהו‬

272
00:15:53,200 --> 00:15:55,880
‫שלא מתחשק לכם לעשות,‬
‫פשוט תבקשו משחקנית‬

273
00:15:55,960 --> 00:16:00,640
‫בסוף החודש, ‬
‫"היי, אולי את מעוניינת לשחק מישהי‬

274
00:16:00,720 --> 00:16:02,600
‫שעוזרת לי להחליף בגדים?"‬

275
00:16:18,920 --> 00:16:20,800
‫הפסקתי לקחת גלולות.‬

276
00:16:20,880 --> 00:16:24,560
‫דרך אגב, אני לא עושה מעברים היום,‬
‫לא בשביל לבלבל אתכם.‬

277
00:16:24,640 --> 00:16:26,520
‫אין לנו זמן למעברים.‬

278
00:16:26,600 --> 00:16:30,280
‫אם למדתי משהו השנה,‬
‫הוא שפשוט אין לנו זמן למעברים.‬

279
00:16:30,360 --> 00:16:33,800
‫ואני גם מצטערת אם ציפיתם לשמוע ממני‬
‫יותר ביקורת על המערכת.‬

280
00:16:33,880 --> 00:16:35,720
‫אני לא מצטערת שלא העברתי ביקורת,‬

281
00:16:35,800 --> 00:16:38,520
‫אבל אני חשה צער עליכם‬
‫שאתם צופים במופע בידור‬

282
00:16:38,600 --> 00:16:40,800
‫בשביל לשמוע מישהו מעביר ביקורת על המערכת.‬

283
00:16:40,880 --> 00:16:44,680
‫אני חושבת שאתם יכולים ‬
‫להעביר ביקורת על המערכת בקלות לבד בבית.‬

284
00:16:44,760 --> 00:16:47,240
‫פשוט תקראו את העיתון ותחשבו לעצמכם,‬

285
00:16:47,920 --> 00:16:50,200
‫"אוי, זאת המערכת שלנו.‬

286
00:16:52,720 --> 00:16:54,240
‫איזו ערימת חרא.‬

287
00:16:55,560 --> 00:16:57,320
‫לא, אני מעביר ביקורת על זה."‬

288
00:16:58,440 --> 00:17:02,120
‫אז הפסקתי לקחת גלולות, ‬
‫והלכתי לגינקולוג שלי.‬

289
00:17:02,200 --> 00:17:06,000
‫הגינקולוג שלי הוא גבר זקן מאוד, לבן מאוד‬

290
00:17:06,080 --> 00:17:08,560
‫והטרוסקסואל בטירוף.‬

291
00:17:08,640 --> 00:17:12,400
‫חשבתי שזה ראוי ‬
‫לתת למגזר הזה סיכוי בשוק העבודה.‬

292
00:17:12,480 --> 00:17:15,000
‫יש לי חברות שזה מפריע להן.‬

293
00:17:15,080 --> 00:17:18,040
‫הן שואלות, ‬
‫"זה לא מוזר שיש לך גינקולוג גבר?‬

294
00:17:18,120 --> 00:17:19,040
‫אין כאילו..."‬

295
00:17:20,640 --> 00:17:22,000
‫"כאילו מה?"‬
‫"כאילו..."‬

296
00:17:23,960 --> 00:17:25,160
‫"סליחה?"‬
‫"כאילו...‬

297
00:17:25,840 --> 00:17:28,080
‫אווירה מינית בחדר?"‬

298
00:17:30,160 --> 00:17:31,760
‫ולא! זאת אומרת…‬

299
00:17:32,320 --> 00:17:35,120
‫קודם כל, ‬
‫הוא כל כך זקן ששום דבר כבר לא ניכר אצלו.‬

300
00:17:35,200 --> 00:17:40,360
‫זאת יותר כמו הרגשה, כמו אינטואיציה‬
‫לגבי המצב הכללי.‬

301
00:17:49,400 --> 00:17:52,800
‫שנית,, למה עדיף ללכת לגינקולוגית?‬

302
00:17:52,880 --> 00:17:54,880
‫לא יכולתי להתמודד עם התחרות הזאת.‬

303
00:17:54,960 --> 00:17:59,280
‫אם אישה מושכת ומשכילה מאוד‬
‫תיכנס, תסתכל עליי ו… ‬

304
00:18:01,960 --> 00:18:04,640
‫ושלישית, הוא מקצוען אמיתי.‬

305
00:18:04,720 --> 00:18:07,400
‫שום דבר לא מערער אותו.‬

306
00:18:07,480 --> 00:18:09,080
‫הוא משתמש רק במונחים טכניים.‬

307
00:18:09,160 --> 00:18:11,880
‫הוא מדבר אליי רק בלטינית.‬
‫אני אפילו לא מבינה הכול.‬

308
00:18:11,960 --> 00:18:16,360
‫הוא איש זקן מציריך.‬
‫הוא יכול לומר דברים ממש מטופשים,‬

309
00:18:16,440 --> 00:18:19,440
‫אבל הוא לא עושה את זה. ‬
‫הוא לא נכנס ואומר, "גברת ברוגר,‬

310
00:18:19,520 --> 00:18:21,760
‫מה שלום המנושקלה?"‬

311
00:18:22,600 --> 00:18:26,240
‫הייתי שמחה אם הוא היה אומר את זה! ‬
‫אבל הוא לא. הוא מדבר איתי רק בלטינית.‬

312
00:18:26,320 --> 00:18:28,960
‫השעה היא בערך תשע וחצי ביום רביעי בבוקר.‬

313
00:18:29,040 --> 00:18:31,400
‫אני בלי מכנסיים ובלי תחתונים.‬

314
00:18:31,480 --> 00:18:35,160
‫והאיש הזקן הזה מדבר אליי לטינית שוטפת ‬
‫במשך חצי שעה.‬

315
00:18:35,240 --> 00:18:38,440
‫בדיוק ככה אני מדמיינת דייט עם האפיפיור.‬

316
00:18:40,120 --> 00:18:43,680
‫לא, אני לא חושב שהאפיפיור יצא איתי לדייט.‬

317
00:18:44,200 --> 00:18:46,200
‫אני מבוגרת מדי ב-20 שנה.‬

318
00:18:48,560 --> 00:18:49,760
‫ואישה.‬

319
00:18:56,640 --> 00:18:59,400
‫הדבר הראשון ‬
‫שאת צריכה לעשות אצל הגינקולוג...‬

320
00:18:59,480 --> 00:19:02,200
‫זה יותר מידע עבור נשים צעירות מאוד.‬

321
00:19:02,280 --> 00:19:05,520
‫הדבר הראשון שעלייך לעשות ‬
‫הוא לתת דגימת שתן.‬

322
00:19:05,600 --> 00:19:09,360
‫הייתי שם. הייתי חדורת מוטיבציה.‬
‫אבל לא היה לי שתן לתת.‬

323
00:19:09,440 --> 00:19:13,160
‫אני אף פעם לא הולכת למקום בפעם הראשונה ‬
‫וחושבת לעצמי…‬

324
00:19:14,680 --> 00:19:18,200
‫"האוטובוס יוצא בעוד שתי דקות, ‬
‫השלפוחית שלי שלושת רבעים מלאה.‬

325
00:19:18,680 --> 00:19:21,120
‫כדאי שאלך קודם לשירותים‬
‫או שאביא את השתן איתי?‬

326
00:19:21,200 --> 00:19:23,960
‫אולי מישהו שם ישמח לקבל אותו."‬

327
00:19:24,520 --> 00:19:27,360
‫אני נכנסת, פקידת הקבלה נותנת לי כוס‬

328
00:19:27,440 --> 00:19:30,320
‫ואומרת, "גברת ברוגר, ‬
‫בבקשה תני לי דגימת שתן."‬

329
00:19:30,400 --> 00:19:33,040
‫אני נכנסת לשירותים. אני מרגיש לחץ עצום.‬

330
00:19:33,120 --> 00:19:36,240
‫אני מצליח לשדל את עצמי למלא רבע מהכוס.‬

331
00:19:36,320 --> 00:19:37,640
‫קדימה, הייזל!‬

332
00:19:38,400 --> 00:19:40,800
‫זאת עונת האספרגוס!‬

333
00:19:41,360 --> 00:19:44,120
‫ואז אני שמה את הכוס בארון קטן.‬

334
00:19:44,200 --> 00:19:46,920
‫יש ארון קטן שאפשר לפתוח מצד אחד‬

335
00:19:47,000 --> 00:19:49,400
‫וגם מהצד השני, ‬
‫כמו בתקופת הציפייה שלפני חג המולד.‬

336
00:19:50,000 --> 00:19:51,400
‫אבל רק ליום אחד.‬

337
00:19:51,480 --> 00:19:54,080
‫כל יום הוא חג המולד, ותמיד יש רק פיפי.‬

338
00:19:55,160 --> 00:19:57,320
‫וכשאת פותחת את הארון מצד אחד,‬

339
00:19:58,000 --> 00:20:01,320
‫את מתפללת שאף אחד ‬
‫לא יפתח אותו מהצד השני בו זמנית.‬

340
00:20:04,360 --> 00:20:07,080
‫גברת הובר, את עדיין מלמדת חלילית?‬

341
00:20:09,680 --> 00:20:11,120
‫וזאת מרפאה טובה.‬

342
00:20:11,200 --> 00:20:13,480
‫יש גם מרפאות בלי מערכת הארון הזה.‬

343
00:20:13,560 --> 00:20:16,200
‫ואז את צריכה לצאת עם הכוס שלך,‬

344
00:20:16,280 --> 00:20:19,200
‫לחלוף על פני כל מי שנמצא בחדר ההמתנה.‬

345
00:20:19,280 --> 00:20:21,640
‫יש נשים שעושות את זה בביטחון רב.‬

346
00:20:21,720 --> 00:20:23,200
‫זאת המטרה שלי בחיים,‬

347
00:20:23,280 --> 00:20:25,800
‫להיות אחת מהנשים שפשוט יוצאות החוצה, ‬

348
00:20:26,800 --> 00:20:27,960
‫יוצרות קשר עין.‬

349
00:20:30,840 --> 00:20:32,240
‫שלום.‬

350
00:20:33,360 --> 00:20:35,080
‫הבר פתוח!‬

351
00:20:37,600 --> 00:20:40,240
‫ואז נכנסתי לחדר הבדיקה,‬

352
00:20:40,320 --> 00:20:43,400
‫חדר עם מרצפות חרסינה קפוא. ‬
‫הרופא שלי מסתכל עליי ואומר,‬

353
00:20:43,480 --> 00:20:46,200
‫"שלום, גברת ברוגר. ‬
‫בבקשה, תרגישי חופשי להתפשט."‬

354
00:20:46,280 --> 00:20:48,800
‫"תרגישי חופשי," איזה משפט יפה.‬

355
00:20:48,880 --> 00:20:50,880
‫איזה רעיון נחמד, "חופש".‬

356
00:20:50,960 --> 00:20:53,800
‫אבל בעצם הוא רוצה ‬
‫שאוריד את המכנסיים ואת התחתונים,‬

357
00:20:53,880 --> 00:20:56,080
‫ובשבילי, אין לזה שום קשר לחופש.‬

358
00:20:56,160 --> 00:21:00,000
‫מעולם לא הרגשתי ‬
‫שהמכנסיים שלי מגבילים את החופש שלי.‬

359
00:21:00,080 --> 00:21:03,760
‫אני אף פעם לא נמצאת בחדר עם גבר‬
‫שאני לא מכירה וחושבת,‬

360
00:21:05,520 --> 00:21:06,600
‫"אני מרגישה טוב.‬

361
00:21:07,480 --> 00:21:09,800
‫אבל המכנסיים האלה…‬

362
00:21:09,880 --> 00:21:13,160
‫הלוואי שיכולתי להוריד אותם!"‬

363
00:21:13,240 --> 00:21:17,520
‫אם כבר, אני מעדיפה ללבוש יותר מכנסיים, ‬
‫אבל זאת לא אופציה.‬

364
00:21:17,600 --> 00:21:19,320
‫אני משתפת פעולה. אני שחקנית קבוצתית.‬

365
00:21:19,400 --> 00:21:21,120
‫אם אשתף פעולה, זה ייגמר מהר יותר.‬

366
00:21:21,200 --> 00:21:24,440
‫אני מורידה את המכנסיים ואת התחתונים.‬
‫למעלה, תלבושת מלאה.‬

367
00:21:25,000 --> 00:21:27,080
‫חולצה, סוודר, ז'קט,‬

368
00:21:27,160 --> 00:21:28,240
‫משקפי סקי,‬

369
00:21:28,920 --> 00:21:31,360
‫קסדה עם בקבוק בירה משמאל ומימין‬

370
00:21:31,440 --> 00:21:33,360
‫עם הכתובת "אני אוהב את מינסוטה,"‬

371
00:21:33,440 --> 00:21:35,640
‫וגרביים על הרגליים.‬

372
00:21:36,800 --> 00:21:39,520
‫ואז אני צריכה לענות על שאלה קשה מאוד.‬

373
00:21:39,600 --> 00:21:41,160
‫האם אני צריכה להוריד...‬

374
00:21:41,880 --> 00:21:42,880
‫את הגרביים?‬

375
00:21:43,800 --> 00:21:46,480
‫או שני צריכה לנעול שוב את הנעליים?‬

376
00:21:47,760 --> 00:21:51,240
‫מצד אחד, להוריד את הגרביים‬
‫אומר שאני רוצה שהוא ירגיש רגוע.‬

377
00:21:51,320 --> 00:21:53,520
‫שהוא יחשוב שאני עושה את זה ברצון.‬

378
00:21:53,600 --> 00:21:56,120
‫באתי לכאן בשביל הכיף.‬
‫אני עושה את זה מרצוני החופשי.‬

379
00:21:56,200 --> 00:21:57,920
‫אבל מה שתומך בהחלטה לנעול נעליים‬

380
00:21:58,000 --> 00:22:01,400
‫זאת העובדה ‬
‫שזוהי סיטואציה מקצועית עבור מישהו.‬

381
00:22:01,480 --> 00:22:05,880
‫וזה פשוט נראה טיפשי לגמרי‬
‫לא ללבוש מכנסיים או תחתונים,‬

382
00:22:05,960 --> 00:22:08,800
‫אבל כן גרביים ומגפיים.‬

383
00:22:08,880 --> 00:22:11,520
‫זה אומר, "היי! אני ממש בעניין.‬

384
00:22:12,480 --> 00:22:14,400
‫אבל אין לי כל כך הרבה זמן."‬

385
00:22:15,280 --> 00:22:19,320
‫אז עשיתי את הדבר היחיד ‬
‫שנראה הגיוני במצב הזה.‬

386
00:22:19,400 --> 00:22:21,760
‫הורדתי גרב אחת,‬

387
00:22:21,840 --> 00:22:23,800
‫ונעלתי שוב את הנעל על הרגל השנייה.‬

388
00:22:23,880 --> 00:22:27,280
‫ואז עמדתי שם קצת נטויה ואמרתי,‬
‫"טוב, דוקטור,‬

389
00:22:27,360 --> 00:22:30,600
‫אתה יכול להתחיל.‬
‫בחיים שלי לא הרגשתי כל כך חופשיה." ‬

390
00:22:31,480 --> 00:22:33,440
‫ואז זה מתחיל. אין צורך לבקש פעמיים.‬

391
00:22:33,520 --> 00:22:35,680
‫את נשענת לאחור, קצת כמו אצל רופא השיניים.‬

392
00:22:35,760 --> 00:22:38,160
‫אבל עם הרבה פחות התמקדות בפנים.‬

393
00:22:39,160 --> 00:22:40,920
‫אחרת, את צריכה להחליף רופא.‬

394
00:22:41,640 --> 00:22:43,080
‫אני מתכוונת לרופא השיניים.‬

395
00:22:43,160 --> 00:22:47,960
‫והגינקולוג שלי נעשה פטפטן‬
‫ברגע שהוא מתחיל לעבוד.‬

396
00:22:48,040 --> 00:22:49,760
‫כשהוא מתחיל בבדיקה.‬

397
00:22:49,840 --> 00:22:53,480
‫אני לא רוצה לנהל שיחת חולין במצב הזה.‬

398
00:22:53,560 --> 00:22:56,880
‫אבל אני לא יודעת מה מותר,‬
‫מה ייחשב כמו חציית גבולות.‬

399
00:22:56,960 --> 00:22:59,120
‫אנשים אף פעם לא מדברים על זה בפומבי.‬

400
00:22:59,200 --> 00:23:00,040
‫מותר לי...‬

401
00:23:00,560 --> 00:23:02,120
‫מותר לי ללטף לו את הראש?‬

402
00:23:04,480 --> 00:23:06,640
‫איי, איי, איי, פאפאסיטו...‬

403
00:23:09,760 --> 00:23:11,480
‫אני לא יודעת למה אני מדברת ספרדית.‬

404
00:23:11,560 --> 00:23:13,600
‫זה הדבר הכי קרוב ללטינית שאני מכירה.‬

405
00:23:13,680 --> 00:23:15,800
‫מכיוון שיש לו מעט מאוד שיער,‬

406
00:23:15,880 --> 00:23:20,040
‫הוא יכול לתת לך טושים לציור ‬
‫כמו לילדים במסעדה.‬

407
00:23:21,840 --> 00:23:24,440
‫ואז הוא הולך לקופסת המכשירים שלן.‬

408
00:23:24,520 --> 00:23:25,920
‫יש לו סוג של ארגז כלים‬

409
00:23:26,000 --> 00:23:29,040
‫שהוא קנה במכירה פומבית ‬
‫בברית המועצות ב-1890.‬

410
00:23:29,120 --> 00:23:31,880
‫הוא תמיד קר ב-14 מעלות מהטמפרטורה בחדר.‬

411
00:23:31,960 --> 00:23:33,480
‫אני לא יודעת למה.‬

412
00:23:33,560 --> 00:23:36,200
‫ואז הוא מוציא את המכשיר האהוב עליו.‬

413
00:23:37,960 --> 00:23:41,000
‫המכשיר האהוב עליו הוא סוג של ברווז מתכתי.‬

414
00:23:41,080 --> 00:23:43,280
‫לוחצים על הבטן שלו, ואז...‬

415
00:23:43,360 --> 00:23:44,520
‫המקור נפתח.‬

416
00:23:48,920 --> 00:23:51,840
‫היא לא באמת משמיע קול כזה.‬
‫צריך לדמיין את זה.‬

417
00:23:51,920 --> 00:23:55,160
‫אם תשמעו את הקול הזה כשבודקים אתכן,‬
‫זה אומר שאתן חולות מאוד.‬

418
00:23:56,280 --> 00:24:00,760
‫המקור נפתח. יש שינוי ביחס הרוחב-גובה‬
‫מ-16 על תשע לארבע על שלוש.‬

419
00:24:02,240 --> 00:24:05,360
‫וקודם כל, ‬
‫הוא תמיד בודק את סליל הנחושת שלי.‬

420
00:24:05,440 --> 00:24:07,280
‫כמו שאמרתי, הפסקתי לקחת גלולות.‬

421
00:24:07,360 --> 00:24:09,480
‫אבל אני עדיין רוצה ‬
‫להשתמש באמצעי מניעה,‬

422
00:24:09,560 --> 00:24:13,920
‫וסליל נחושת הוא אמצעי מניעה אמין מאוד.‬

423
00:24:14,000 --> 00:24:17,600
‫הוא בדיוק כמו שהשם אומר.‬
‫זה רק סליל שעשוי נחושת.‬

424
00:24:18,080 --> 00:24:21,840
‫וזה פועל כאמצעי מניעה כי זרע,‬

425
00:24:22,520 --> 00:24:23,960
‫מסיבה כלשהי,‬

426
00:24:24,880 --> 00:24:26,800
‫מבועת לגמרי מנחושת.‬

427
00:24:27,480 --> 00:24:31,680
‫אני לא יודע למה. זה כמו שום נגד ערפדים.‬

428
00:24:32,880 --> 00:24:34,840
‫וגם אני לא יודעת מי גילה את זה.‬

429
00:24:35,480 --> 00:24:37,880
‫אולי בימי הביניים, היה נער מתבגר‬

430
00:24:37,960 --> 00:24:40,040
‫שנהג לאונן על גגות כנסייה.‬

431
00:24:44,120 --> 00:24:46,040
‫סליל נחושת מחזיק מעמד שבע שנים.‬

432
00:24:46,120 --> 00:24:47,800
‫ואז את צריכה להחליף אותו.‬

433
00:24:47,880 --> 00:24:48,880
‫אחרי שבע שנים,‬

434
00:24:48,960 --> 00:24:51,720
‫הנחושת כבר לא מפחידה את הזרע.‬

435
00:24:52,440 --> 00:24:56,400
‫אולי הסליל כבר כל כך בלוי‬
‫שכבר לא מתייחסים אליו ברצינות יותר.‬

436
00:24:56,520 --> 00:24:58,760
‫יש עליו גרפיטי וכתובות בכל מקום.‬

437
00:24:58,840 --> 00:25:02,240
‫איזו שחלה מטורפת כרכה סביבו נייר טואלט.‬

438
00:25:02,320 --> 00:25:05,160
‫וזאת הסיבה שלסליל יש חוט בתחתית.‬

439
00:25:05,240 --> 00:25:07,320
‫והחוט, כך הסביר הגינקולוג שלי:‬

440
00:25:07,400 --> 00:25:10,200
‫"גברת ברוגר, החוט צריך להיות באורך מסוים.‬

441
00:25:10,280 --> 00:25:14,040
‫כי אם החוט קצר מדי,‬
‫אי אפשר להוציא את הסליל."‬

442
00:25:14,920 --> 00:25:19,040
‫אני לא יודעת מה עושים במקרה כזה.‬
‫אני חושבת שפשוט מחכים יותר משבע שנים,‬

443
00:25:19,120 --> 00:25:22,840
‫בתקווה להיכנס להיריון בכל מקרה, ‬
‫כדי שהתינוק,‬

444
00:25:22,920 --> 00:25:24,360
‫בדרכו החוצה…‬

445
00:25:32,680 --> 00:25:36,320
‫מה שעלול להיות קטלני‬
‫כי הגולגולת שלו עדיין לא התאחתה.‬

446
00:25:37,000 --> 00:25:40,600
‫מה שאני רוצה לומר זה,‬
‫שזה אמצעי מניעה מושהה מאוד.‬

447
00:25:43,120 --> 00:25:46,200
‫אז סליל נחושת מחזיק מעמד שבע שנים‬
‫בנוסף להיריון אחד.‬

448
00:25:47,680 --> 00:25:51,200
‫"את יודעת, גברת ברוגר," ‬
‫הגינקולוג שלי ממשיך להסביר.‬

449
00:25:51,960 --> 00:25:56,920
‫"אסור שהחוט הזה גם יהיה ארוך מדי.‬
‫אם החוט ארוך מדי...‬

450
00:25:58,000 --> 00:26:01,120
‫זה עלול להפריע לך בחיי היומיום."‬

451
00:26:04,280 --> 00:26:07,040
‫ואז חשבתי, "גבר,‬

452
00:26:07,880 --> 00:26:11,920
‫איך אתה חושב שחיי היומיום שלי מתנהלים?"‬

453
00:26:12,920 --> 00:26:14,080
‫או אולי...‬

454
00:26:14,160 --> 00:26:17,480
‫שאלה טובה יותר, באיזה אורך החוט הזה?‬

455
00:26:17,560 --> 00:26:20,680
‫על מה אנחנו מדברים? מטר ורבע?‬

456
00:26:20,760 --> 00:26:22,440
‫זאת שיטת המניעה?‬

457
00:26:22,520 --> 00:26:26,120
‫שאני פשוט עומדת שם עם חוט ארוך נורא‬

458
00:26:26,200 --> 00:26:28,600
‫על רחבת הריקודים במועדון.‬

459
00:26:28,680 --> 00:26:31,320
‫החוט רוטט עם המוזיקה.‬

460
00:26:31,400 --> 00:26:33,920
‫כולם מסתכלים עליי וחושבים, "איכס."‬

461
00:26:34,000 --> 00:26:35,760
‫מה היא, בלון?‬

462
00:26:35,840 --> 00:26:38,720
‫איך סליל הנחושת יגביל את חיי היומיום שלי?‬

463
00:26:38,800 --> 00:26:41,960
‫אני עדיין אוכל ‬
‫לעשות ג'וגינג על החוף? מאחוריי...‬

464
00:26:44,280 --> 00:26:45,680
‫החוט מתנפנף.‬

465
00:26:45,760 --> 00:26:49,080
‫מלטף בעדינות את הקרסוליים ‬
‫עם כוויות השמש של תיירים בריטים.‬

466
00:26:49,720 --> 00:26:52,400
‫כשאני רוכבת על אופניים ‬
‫עם סליל הנחושת שלי, אז...‬

467
00:26:54,240 --> 00:26:55,600
‫החוט מרפרף ברוח.‬

468
00:26:55,680 --> 00:26:58,880
‫הוא נוגע בחישורים.‬
‫וכל הילדים בכפר אומרים, "היי,‬

469
00:26:59,720 --> 00:27:01,080
‫שמעתם?‬

470
00:27:01,160 --> 00:27:03,840
‫לא רק שלהייזל יש אמצעי מניעה הגיוני,‬

471
00:27:04,480 --> 00:27:06,000
‫יש לה גם טוסטוס!"‬

472
00:27:07,440 --> 00:27:10,240
‫בפנייה ימינה, החוט נתפס בחישורים.‬

473
00:27:10,320 --> 00:27:12,000
‫אני עפה מעל הכידון.‬

474
00:27:12,080 --> 00:27:15,320
‫האופניים בשיחים, הסליל לידם.‬
‫ואני חושבת, "לא!‬

475
00:27:15,400 --> 00:27:17,560
‫אופני הכביש היקרים שלי!"‬

476
00:27:17,640 --> 00:27:20,440
‫חוץ מזה, אני בטח אכנס להיריון אחר הצהריים.‬

477
00:27:22,440 --> 00:27:24,280
‫"תפסיקי לדבר מיד.‬

478
00:27:24,360 --> 00:27:26,960
‫מה שאת אומרת דוחה לחלוטין,"‬

479
00:27:27,040 --> 00:27:29,240
‫הגינקולוג שלי קוטע אותי.‬

480
00:27:30,600 --> 00:27:34,040
‫"אני מפציר בך. ‬
‫זוהי סיטואציה מקצועית רצינית.‬

481
00:27:34,120 --> 00:27:38,320
‫התרחישים שתיארת הם במקרה הטוב סלאפסטיק."‬

482
00:27:44,960 --> 00:27:47,160
‫"ברור שלא", הוא אמר.‬

483
00:27:47,240 --> 00:27:50,240
‫יש מרווח של כמה מילימטרים,‬

484
00:27:50,320 --> 00:27:53,080
‫לכל היותר סנטימטר, תלוי במיקום שלו.‬

485
00:27:53,160 --> 00:27:55,000
‫אם החוט הזה ארוך מדי,‬

486
00:27:55,080 --> 00:27:59,920
‫זה עלול להפריע לשותף שלי ‬
‫בסיטואציה אינטימית מאוד.‬

487
00:28:00,640 --> 00:28:02,560
‫וחשבתי שזה ממש נוגע ללב.‬

488
00:28:02,640 --> 00:28:04,600
‫שהוא דואג‬

489
00:28:04,680 --> 00:28:09,080
‫לרווחתו האינטימית של גבר ‬
‫שאני בכלל לא מכירה.‬

490
00:28:10,280 --> 00:28:13,400
‫אבל אז חשבתי, "רגע. זאת שנת 2020.‬

491
00:28:13,480 --> 00:28:15,480
‫אני לא יכולה לדבר על להיות אישה חזקה,‬

492
00:28:15,560 --> 00:28:19,560
‫להשתמש בכפילה לשדיים באינטרנט‬
‫ולהתבייש בחוט שלי."‬

493
00:28:19,640 --> 00:28:22,080
‫אני חושבת שהגיע הזמן לומר, "אתם יודעים מה?‬

494
00:28:22,160 --> 00:28:25,000
‫אני עומדת מאחורי החוט שלי. ‬
‫אם זאת ההחלטה שלי‬

495
00:28:25,680 --> 00:28:28,280
‫שיהיה לי קצת יותר חוט לראווה,‬

496
00:28:28,360 --> 00:28:31,080
‫אולי להשחיל עליו שניים-שלושה חרוזי זכוכית,‬

497
00:28:31,160 --> 00:28:33,040
‫כרטיס שחקן של אוליבר קאן...‬

498
00:28:34,120 --> 00:28:36,960
‫אם זה מה שאני רוצה, אז זאת זכותי."‬

499
00:28:47,480 --> 00:28:49,280
‫אני מזדקנת.‬

500
00:28:49,360 --> 00:28:52,320
‫מלאו לי 26 שנה.‬

501
00:28:52,400 --> 00:28:55,720
‫זה לא כל כך זקן, אבל בשבילי זה שיא.‬

502
00:28:57,080 --> 00:28:59,280
‫אני לא מבחינה בכך שאני מזדקנת.‬

503
00:28:59,360 --> 00:29:02,440
‫אני מבחינה בזה אצל ההורים שלי.‬
‫ההורים שלי הולכים ומזדקנים.‬

504
00:29:02,520 --> 00:29:05,000
‫הם לא באמת כל כך זקנים, אבל...‬

505
00:29:05,520 --> 00:29:08,120
‫ההורים שלי נמצאים עכשיו בנקודה שבה...‬

506
00:29:09,360 --> 00:29:12,400
‫אם הם קונים רהיט יקר,‬

507
00:29:13,240 --> 00:29:15,240
‫הייתי רוצה שתהיה לי זכות לומר איזה.‬

508
00:29:17,600 --> 00:29:20,480
‫יש בינינו קשר טוב.‬
‫אני רואה אותם אחת לכמה חודשים.‬

509
00:29:20,560 --> 00:29:24,520
‫בכל פעם שאני רואה אותם,‬
‫תמיד יש משהו חדש שהם לא יכולים לעשות יותר.‬

510
00:29:25,200 --> 00:29:26,560
‫אבל הם לגמרי נרגשים.‬

511
00:29:26,640 --> 00:29:29,960
‫ההורים שלי עומדים להיות סבים.‬
‫אחי הבכור עומד להיות אב.‬

512
00:29:30,040 --> 00:29:33,080
‫ההורים שלי לא מאמינים. הם כל כך נרגשים.‬

513
00:29:33,160 --> 00:29:36,920
‫גיליתי שההורים שלי אוהבים ילדים.‬

514
00:29:38,040 --> 00:29:42,600
‫ולילד הזה כבר מרשים לעשות‬
‫יותר ממה שלמישהו מאיתנו הרשו לעשות.‬

515
00:29:42,680 --> 00:29:45,320
‫אין חוקים, רק אהבה וממתקים.‬

516
00:29:45,400 --> 00:29:46,920
‫ברגע שהוא ייוולד,‬

517
00:29:47,000 --> 00:29:49,880
‫הוא יזכה לגור בקומה העליונה בבית של הוריי.‬

518
00:29:49,960 --> 00:29:52,880
‫זה החדר היחיד עם חדר אמבטיה פרטי.‬

519
00:29:52,960 --> 00:29:57,400
‫אימא שלי בטוחה ‬
‫שהתינוק הזה צריך חדר אמבטיה משלו.‬

520
00:29:58,160 --> 00:30:00,360
‫ואני חושבת, לא.‬

521
00:30:00,440 --> 00:30:02,960
‫בשלוש השנים הראשונות‬
‫תינוק לובש חיתול בכל מקרה.‬

522
00:30:03,040 --> 00:30:05,680
‫החיתול הוא חדר האמבטיה שלו.‬

523
00:30:05,760 --> 00:30:08,520
‫אם אתה לובש חיתול, תמיד יש לך...‬

524
00:30:08,600 --> 00:30:10,880
‫יש לי חדר אמבטיה כאן.‬

525
00:30:10,960 --> 00:30:13,000
‫אתה רוצה דגימת שתן, דוקטור?‬

526
00:30:13,720 --> 00:30:14,640
‫אין בעיה!‬

527
00:30:24,760 --> 00:30:30,480
‫עכשיו ידחו אותו ממעמדי כתינוקת של המשפחה.‬
‫עד עכשיו הייתי הצעירה ביותר. אבל כבר לא.‬

528
00:30:30,560 --> 00:30:32,880
‫זה לא כל כך רע כמו שחשבתי שזה יהיה.‬

529
00:30:32,960 --> 00:30:35,760
‫אני מנסה לנצל את זה.‬
‫אני מנסה להיות בוגרת יותר.‬

530
00:30:35,840 --> 00:30:38,520
‫אני מנסה להעריך מחדש‬
‫את מערכת היחסים שלי עם הנאה.‬

531
00:30:38,600 --> 00:30:41,080
‫למבוגרים יש מערכת יחסים מוזרה עם הנאה.‬

532
00:30:41,160 --> 00:30:45,920
‫אני חושבת שמבוגרים יכולים ליהנות‬
‫מבלי להרגיש תחושת עונג.‬

533
00:30:46,680 --> 00:30:49,960
‫יריד ימי הביניים, למשל, ‬
‫הוא אירוע בוגר מאוד.‬

534
00:30:50,040 --> 00:30:52,560
‫אולי הייתם פעם ביריד ימי הביניים.‬

535
00:30:52,640 --> 00:30:55,720
‫אתם מגיעים לשם, זה שדה רמוס נרמס בסאארלנד.‬

536
00:30:56,320 --> 00:30:59,320
‫אתם חושבים, ‬
‫"שמעתי הרבה דברים שליליים על המדינה הזאת,‬

537
00:30:59,400 --> 00:31:03,280
‫אבל זה אפילו יותר מחורבן ‬
‫מכל מה שיכולתי לדמיין.‬

538
00:31:04,240 --> 00:31:08,640
‫איפשהו עומד איזה בחור בשם ביורן‬
‫במכנסי טייטס ותלבושת של פעמון, ‬

539
00:31:08,720 --> 00:31:11,760
‫ומנגן על איזה כלי נשיפה מוזר‬
‫וכולם שואלים את עצמם:‬

540
00:31:11,840 --> 00:31:15,280
‫"האם ביורן חולה נפש ‬
‫או שהוא סטודנט ללימודי תרבות גרמניה?"‬

541
00:31:15,560 --> 00:31:18,040
‫לא משנה איפה או מתי, ביריד ימי הביניים,‬

542
00:31:18,120 --> 00:31:21,040
‫תמיד הפסיק לרדת גשם‬
‫בדיוק שלוש שעות קודם לכן.‬

543
00:31:21,120 --> 00:31:26,240
‫יש מרק בלחם, ובמקרה הטוב,‬
‫כולם נהנים באופן ביניימי.‬

544
00:31:26,320 --> 00:31:28,160
‫כל האנשים שם מושכים באופן ביניימי.‬

545
00:31:28,240 --> 00:31:32,000
‫כולם שם בגיל הביניים.‬
‫לכן קוראים לזה יריד ימי הביניים.‬

546
00:31:32,080 --> 00:31:34,640
‫כי אין לו שום קשר לימי הביניים האמיתיים.‬

547
00:31:34,720 --> 00:31:37,600
‫זה היה יכול להיות נהדר אם היה אזור מסוים‬

548
00:31:37,680 --> 00:31:41,040
‫שבו מתקיימים ימי הביניים האמיתיים. ‬
‫הייתי מגיעה לשם…‬

549
00:31:41,680 --> 00:31:44,640
‫אני לא יודעת אם המערכת החיסונית שלי ‬
‫תעמוד במשימה.‬

550
00:31:44,720 --> 00:31:46,680
‫אני אישה. אני לובשת מכנסיים.‬

551
00:31:46,760 --> 00:31:49,280
‫נושא שנוי במחלוקת, בוודאי יערפו את ראשי.‬

552
00:31:49,360 --> 00:31:55,800
‫איזו סבתא שוכבת שם בקיא שלה, גוססת.‬
‫הגיע הזמן. היא כבר בת 39. וזה…‬

553
00:31:55,880 --> 00:31:58,680
‫זה היה יכול להיות מעניין,‬
‫אבל כמו שהירידים האלה עכשיו, ‬

554
00:31:58,760 --> 00:32:00,920
‫אף אחד לא זקוק להם ולא רוצה לבקר בהם.‬

555
00:32:01,000 --> 00:32:03,480
‫אפילו מישהו מימי הביניים האמיתיים ‬

556
00:32:03,560 --> 00:32:06,240
‫לא היה רוצה לבקר ביריד ימי ביניים מודרני.‬

557
00:32:06,320 --> 00:32:10,040
‫אם הייתה לנו מכונת זמן,‬
‫והיו משגרים מישהו מימי הביניים האמיתיים‬

558
00:32:10,120 --> 00:32:12,600
‫לסאארלנד של שנת 2020,‬

559
00:32:12,680 --> 00:32:17,000
‫הוא היה יוצא ממכונת הזמן ואומר, ‬
‫"מה זה? מה קורה פה?"‬

560
00:32:17,080 --> 00:32:20,080
‫בעצם הוא מדבר קצת אחרת. הוא מימי הביניים.‬

561
00:32:21,000 --> 00:32:23,640
‫"עלמתי הנאווה, מה ההמולה כאן?"‬

562
00:32:24,280 --> 00:32:27,000
‫הוא מדבר כמו שווייצרי שנפגע ממכונית.‬

563
00:32:28,200 --> 00:32:31,880
‫הוא נפגע מטויוטה פריוס ‬
‫שנסעה במהירות של פחות מחמישה קמ"ש.‬

564
00:32:31,960 --> 00:32:33,320
‫הוא לא שמע אותה מתקרבת.‬

565
00:32:33,960 --> 00:32:38,040
‫מה? מרק בלחם? לא היה לנו שום דבר כזה.‬

566
00:32:38,120 --> 00:32:40,920
‫מאיפה אתם מקבלים את המידע שלכם?‬

567
00:32:41,000 --> 00:32:43,720
‫לחשוב שהיה לנו גישה למוצרי דגנים‬

568
00:32:43,800 --> 00:32:46,360
‫שנהגנו לגלף מהם מערכות כלים משעשעות.‬

569
00:32:46,440 --> 00:32:50,080
‫לא, לא היה לנו כלום מה לאכול, ‬
‫או מרק או לחם.‬

570
00:32:50,160 --> 00:32:55,040
‫ולכל אחד מאיתנו הייתה בדיוק קערה אחת ‬
‫שגילפנו מעמוד השדרה של סבא שלנו.‬

571
00:32:55,120 --> 00:32:57,600
‫ואם הקערה נשברה, גווענו ברעב.‬

572
00:32:59,160 --> 00:33:03,000
‫חשבתי שאם אני לא יכולה ליהנות כמו מבוגרים,‬

573
00:33:03,080 --> 00:33:06,000
‫אז לפחות אני רוצה לא ליהנות כמו מבוגרים.‬

574
00:33:06,080 --> 00:33:10,040
‫כי מבוגרים יכולים לעשות את זה ממש טוב.‬
‫כאילו, להימנע במודע מהנאה.‬

575
00:33:10,120 --> 00:33:11,720
‫להיות הגיוניים.‬

576
00:33:12,280 --> 00:33:13,800
‫לאסוף קבלות.‬

577
00:33:14,360 --> 00:33:16,920
‫לקזז דברים מתשלום המס שלהם.‬

578
00:33:17,640 --> 00:33:20,400
‫אני תמיד צריכה להיזהר ‬
‫איפה אני מדברת על הנושאים האלה.‬

579
00:33:20,480 --> 00:33:23,960
‫לפני שלושה חודשים ‬
‫הופעתי בדרייב-אין בשטוטגרט.‬

580
00:33:24,040 --> 00:33:26,800
‫הייתי כמעט פורנוגרפית בחלק הזה.‬

581
00:33:31,120 --> 00:33:33,880
‫כן. קדימה, תקזז את זה.‬

582
00:33:36,960 --> 00:33:39,640
‫תכי אותי עם הצהרת ההון שלך, ילדה!‬

583
00:33:48,760 --> 00:33:52,720
‫נדל"ן הוא גם עניין שמבוגרים מתחרפנים ממנו.‬

584
00:33:52,800 --> 00:33:56,480
‫לדעתי, נדל"ן ממש משעם.‬
‫נדל"ן לא יכול לעשות כלום.‬

585
00:33:56,560 --> 00:34:00,440
‫נכסי דלא ניידי הם לגמרי לא ניידים.‬

586
00:34:01,080 --> 00:34:05,640
‫צריך ממש להתענג על זה,‬
‫כמה מעט נדל"ן יכול לעשות.‬

587
00:34:05,720 --> 00:34:09,680
‫כל נדל"ן יכול לעשות ‬
‫שני דברים פחות מאשר קאוץ.‬

588
00:34:10,680 --> 00:34:13,480
‫ואתה לא רוצה שהנדל"ן שלך יעשה יותר מדי.‬

589
00:34:13,560 --> 00:34:16,800
‫אתה רק רוצה שהוא יהיה שם‬
‫ועדיין יהיה שם בעוד 30 שנה.‬

590
00:34:16,880 --> 00:34:20,840
‫כך שבעוד 31 שנה תוכל לומר,‬
‫"גיזלה, זה טוב..." היי!‬

591
00:34:23,480 --> 00:34:25,000
‫זה בטח היה מישהו משוואביה...‬

592
00:34:26,800 --> 00:34:29,040
‫אתה לא רוצה שהנדל"ן שלך יעשה יותר מדי.‬

593
00:34:29,120 --> 00:34:31,680
‫רק שהוא יהיה שם‬
‫ועדיין יהיה שם בעוד 30 שנה.‬

594
00:34:31,760 --> 00:34:33,720
‫כך שבעוד 31 שנה תוכל לומר,‬

595
00:34:33,840 --> 00:34:36,800
‫"גיזלה, טוב שקנינו את זה פעם.‬

596
00:34:36,880 --> 00:34:38,600
‫לא היה לנו כסף אז.‬

597
00:34:38,680 --> 00:34:41,080
‫עכשיו יש לנו יותר מדי, ובקרוב נמות."‬

598
00:34:49,960 --> 00:34:51,480
‫זה החלום הגרמני.‬

599
00:34:51,560 --> 00:34:53,080
‫וזה גם החלום שלי.‬

600
00:34:53,160 --> 00:34:57,560
‫הלכתי לבנק ושאלתי אותם ‬
‫אם הם יכולים לקנות לי נדל"ן.‬

601
00:34:57,640 --> 00:35:00,160
‫כי אף אחד לא יכול לקנות נדל"ן בכסף שלו.‬

602
00:35:00,240 --> 00:35:02,120
‫אולי בשווייץ, משם אני באה.‬

603
00:35:02,200 --> 00:35:04,520
‫יש שם אנשים שפשוט יכולים לקנות בית כזה.‬

604
00:35:04,600 --> 00:35:06,960
‫הם כל כך עשירים. יש להם כישורים אחרים.‬

605
00:35:07,040 --> 00:35:10,720
‫הם חיים בעולם מקביל.‬
‫הם יכולים להקיש באצבעות שלהם ככה.‬

606
00:35:11,640 --> 00:35:13,800
‫והנה מגיעה למבורגיני‬

607
00:35:14,640 --> 00:35:16,120
‫ונותנת להם מציצה.‬

608
00:35:18,600 --> 00:35:21,600
‫לא ידעתי שלמבורגיני יכולה לעשות את זה.‬

609
00:35:23,040 --> 00:35:24,560
‫כן, זאת מכונית היברידית.‬

610
00:35:26,320 --> 00:35:29,560
‫אבל אם אנשים נורמליים‬
‫רוצים לקנות משהו יקר באמת,‬

611
00:35:29,640 --> 00:35:32,120
‫הם צריכים ללכת לבנק ולהגיד, "היי, בנק,‬

612
00:35:32,200 --> 00:35:35,240
‫שמעתי שיש לכם הרבה כסף.‬

613
00:35:35,320 --> 00:35:38,080
‫לי אין כל כך הרבה כסף.‬
‫תוכלו, בבקשה, לתת לי קצת כסף?‬

614
00:35:38,160 --> 00:35:39,960
‫אני אחזיר לכם, אני נשבע."‬

615
00:35:41,080 --> 00:35:43,440
‫הלכתי לדויטשה בנק.‬

616
00:35:43,520 --> 00:35:47,160
‫טוב, לא לדויטשה בנק עצמו, ‬
‫אלא לבנק בגרמניה. יש לי סטנדרטים.‬

617
00:35:47,240 --> 00:35:48,280
‫חשבתי...‬

618
00:35:48,880 --> 00:35:50,320
‫אני אלך לבנק גרמני‬

619
00:35:50,400 --> 00:35:52,320
‫כי אני גרה חצי מהזמן בשווייץ‬

620
00:35:52,400 --> 00:35:54,120
‫ובשאר הזמן בגרמניה.‬

621
00:35:54,200 --> 00:35:56,600
‫אם מישהו ממס ההכנסה צופה במופע,‬

622
00:35:56,680 --> 00:36:00,520
‫אני גרה 55 אחוז מהזמן בשווייץ.‬

623
00:36:01,280 --> 00:36:03,360
‫אבל חשבתי שאלך לבנק גרמני.‬

624
00:36:03,440 --> 00:36:07,040
‫כי בנק גרמני הוא כמו ‬
‫בנק אימונים לבנק אמיתי.‬

625
00:36:07,120 --> 00:36:10,760
‫בנק שווייצרי מאיים מאוד. הכול עשוי משיש.‬

626
00:36:10,840 --> 00:36:14,880
‫הרצפה, הקיר, הצמחים, העובדים. ‬
‫הכול עשוי משיש.‬

627
00:36:14,960 --> 00:36:18,040
‫ובנק גרמני הוא יותר כמו...‬

628
00:36:18,520 --> 00:36:19,640
‫מרכז נוער.‬

629
00:36:20,520 --> 00:36:23,720
‫את נכנסת. בפינה יש ספה שמישהו תרם.‬

630
00:36:23,800 --> 00:36:27,200
‫את חושבת, "טוב, אתם יכולים להיפטר ממנה.‬

631
00:36:27,280 --> 00:36:30,720
‫יש עליה כתם שזז. אני לא יושבת על זה."‬

632
00:36:32,000 --> 00:36:35,000
‫וקשה לומר מה אני מעדיפה.‬

633
00:36:35,080 --> 00:36:38,640
‫שהבנק יהיה הרבה יותר יפה‬
‫מהדירה שאני רוצה לגור בה,‬

634
00:36:38,720 --> 00:36:42,720
‫או שהבנק יהיה כל כך מרופט‬
‫שאני בחיים לא ארצה לעבור לגור בו.‬

635
00:36:42,800 --> 00:36:44,840
‫אם הבנק יפה מדי, אז אני חושבת‬

636
00:36:44,920 --> 00:36:48,560
‫שהאנשים שעובדים שם ייקחו ממני ‬
‫יותר מדי כסף על העבודה שלהם.‬

637
00:36:48,640 --> 00:36:50,640
‫אבל אם הבנק מרופט מדי,‬

638
00:36:50,720 --> 00:36:54,520
‫אני לא יודעת אם האנשים שם ‬
‫באמת יודעים איך לטפל בכסף.‬

639
00:36:54,920 --> 00:36:58,920
‫שמתי לב שגרמניה ושווייץ שונות מאוד.‬

640
00:36:59,000 --> 00:37:02,560
‫אני חושבת שהמדינות שונות מאוד.‬

641
00:37:02,640 --> 00:37:05,080
‫כי האנשים שם שונים מאוד.‬

642
00:37:05,160 --> 00:37:08,400
‫אנשים לעתים קרובות מעמידים פנים ‬
‫שזאת פחות או יותר אותה מדינה.‬

643
00:37:08,480 --> 00:37:10,760
‫הגרמנים מעמידים פנים ששווייץ‬

644
00:37:10,840 --> 00:37:14,880
‫היא רק עוד שק טחורים שמתנדנד מבוואריה.‬

645
00:37:14,960 --> 00:37:19,400
‫והשווייצרים לפעמים מדברים על גרמניה‬
‫כמו על הקנטון הגדול.‬

646
00:37:19,480 --> 00:37:22,360
‫כאילו גרמניה היא‬
‫מדינת המחוז השווייצרית הגדולה ביותר,‬

647
00:37:22,440 --> 00:37:25,560
‫שזה לגמרי מגלומני.‬

648
00:37:25,640 --> 00:37:27,760
‫לקרוא לגרמניה הקנטון הגדול‬

649
00:37:27,840 --> 00:37:30,440
‫זה כמו מלנומה שהולכת לרופא, ‬

650
00:37:30,520 --> 00:37:34,080
‫ואומרת, "דוקטור, אני מודאגת.‬

651
00:37:34,200 --> 00:37:36,880
‫יש לי שק לבן ענק על הגב.‬

652
00:37:36,960 --> 00:37:38,400
‫בבקשה תעזור לי.‬

653
00:37:38,480 --> 00:37:40,840
‫אני לא עומדת בזה. הוא מתחיל לדבר."‬

654
00:37:42,320 --> 00:37:44,680
‫אבל גרמניה ושווייץ שונות מאוד‬

655
00:37:44,760 --> 00:37:46,720
‫כי השווייצרים מנומסים מאוד.‬

656
00:37:46,800 --> 00:37:49,760
‫אני לא חושבת שהשווייצרים נחמדים יותר,‬
‫אבל הם הבינו,‬

657
00:37:49,840 --> 00:37:53,800
‫שכל עוד הם מנומסים, ‬
‫כל שיחה תסתיים במהירות.‬

658
00:37:53,880 --> 00:37:57,160
‫אם תגיד, "צהריים טובים!" השני יענה,‬

659
00:37:58,320 --> 00:38:00,480
‫"צהריים טובים!" בזה זה נגמר.‬

660
00:38:01,280 --> 00:38:03,080
‫אבל אם שווייצרי אחד יגיד,‬

661
00:38:03,160 --> 00:38:05,600
‫"צהריים טובים!" והשני יענה,‬

662
00:38:06,400 --> 00:38:08,720
‫"זין על אימא שלך, בן זונה."‬

663
00:38:10,400 --> 00:38:14,440
‫אז יש צורך בהסברים.‬
‫הוא יצטרך להצדיק את דבריו.‬

664
00:38:14,520 --> 00:38:17,280
‫ההבדל הזה במנטליות מתבטא באופן הטוב ביותר‬

665
00:38:17,360 --> 00:38:19,960
‫כשמישהו עומד בדרך. כשזה קורה בשווייץ,‬

666
00:38:20,040 --> 00:38:22,480
‫שווייצרי אחד עומד כאן, והשני לידו.‬

667
00:38:22,560 --> 00:38:26,120
‫הראשון רוצה לעבור ואומר, "תסלח לי."‬

668
00:38:26,200 --> 00:38:29,320
‫צריך להתכופף קצת ולהזדעף ככה.‬

669
00:38:29,400 --> 00:38:30,920
‫"תסלח לי."‬

670
00:38:32,120 --> 00:38:35,440
‫והגרמני, באותו מצב אומר, "זהירות!"‬

671
00:38:37,080 --> 00:38:38,400
‫ושניהם עובדים!‬

672
00:38:38,480 --> 00:38:42,040
‫שני פתרונות שונים מאוד לאותה בעיה בדיוק.‬

673
00:38:42,120 --> 00:38:44,200
‫השווייצרי אומר, "תסלח לי."‬

674
00:38:44,280 --> 00:38:46,800
‫כלומר, "תסלח לי על אשמתי."‬

675
00:38:46,880 --> 00:38:50,080
‫אני מודע לאשמה שרובצת עליי‬

676
00:38:50,160 --> 00:38:54,120
‫כי אני קיים כאן, ואתה קיים שם.‬

677
00:38:54,200 --> 00:38:58,160
‫והייתי רוצה לחלוף על פניך אם זה אפשרי.‬

678
00:38:58,240 --> 00:39:01,160
‫בבקשה, תעשה שזה יפסיק. זה ממש לא נעים.‬

679
00:39:01,240 --> 00:39:02,560
‫תסלח לי!‬

680
00:39:03,960 --> 00:39:05,880
‫והגרמני אומר, "זהירות."‬

681
00:39:05,960 --> 00:39:10,200
‫כדי שהוא יהיה מכוסה מילולית למטרות ביטוח.‬

682
00:39:12,080 --> 00:39:15,760
‫אפשר לראות את זה גם בכבישים המהירים.‬
‫בשווייץ, בכביש המהיר,‬

683
00:39:16,680 --> 00:39:20,880
‫המצב בטוח ובכל זאת קצת מלחיץ,‬
‫מותר לנסוע במהירות של עד 120 קמ"ש. ‬

684
00:39:20,960 --> 00:39:23,160
‫אם תיסעו במהירות 3 קמ"ש יותר, יתפסו אתכם.‬

685
00:39:23,240 --> 00:39:26,600
‫ובסכום של הדוח תוכלו לקנות בית ‬
‫במקלנבורג מערב פומרניה."‬

686
00:39:26,960 --> 00:39:30,160
‫זה לא כל כך הרבה, אבל זה די הרבה.‬

687
00:39:30,280 --> 00:39:33,280
‫אמרתי את זה פעם, ‬
‫ובחור ממקלנבורג מערב פומרניה היה בקהל.‬

688
00:39:33,360 --> 00:39:34,680
‫הוא בכלל לא חשב שזה מצחיק.‬

689
00:39:34,760 --> 00:39:38,040
‫אחר כך, הוא כתב לי‬
‫הודעה ממש זועמת באינסטגרם,‬

690
00:39:38,680 --> 00:39:44,240
‫"עלייך להתעדכן במחירי הנדל"ן ‬
‫במקלנבורג מערב פומרניה."‬

691
00:39:45,920 --> 00:39:48,040
‫אז עשיתי את זה.‬

692
00:39:49,320 --> 00:39:52,200
‫ובקיצור, יש לי ארבעה בתים עכשיו.‬

693
00:39:55,680 --> 00:39:59,360
‫ובכביש המהיר הגרמני, ‬
‫אפשר לעשות פחות או יותר מה שרוצים.‬

694
00:39:59,440 --> 00:40:02,360
‫זה כמו משחק מחשב, אבל כולם יודעים‬

695
00:40:02,440 --> 00:40:05,400
‫בעמקי ליבם, "טוב, חיים רק פעם אחת."‬

696
00:40:06,560 --> 00:40:09,720
‫בשלב מסוים, ‬
‫רואים תמרור שלפיו אין מגבלת מהירות.‬

697
00:40:09,800 --> 00:40:14,840
‫כשראיתי את התמרור הזה בפעם הראשונה,‬
‫לא ידעתי איך לעבד את המידע הזה.‬

698
00:40:14,920 --> 00:40:16,600
‫שום דבר לא מופיע על התמרור.‬

699
00:40:17,480 --> 00:40:19,960
‫למה "שום דבר" צריך תמרור?‬

700
00:40:20,040 --> 00:40:23,480
‫ושום דבר מחוק בחמישה קווים. מה זה אומר?‬

701
00:40:24,120 --> 00:40:26,400
‫זה אומר, "תשכחו מכל מה שאתם יודעים.‬

702
00:40:27,520 --> 00:40:30,080
‫אין יותר חוקים. תשכחו מהכול חמש פעמים.‬

703
00:40:30,160 --> 00:40:34,320
‫תעשו מה שבא לכם. אתם יכולים לנהוג עם התחת.‬
‫הקאוץ יכול לשבת מאחורי ההגה.‬

704
00:40:36,840 --> 00:40:39,880
‫הכביש המהיר השווייצרי‬
‫הוא כמו משפחה הגונה ומגוננת מאוד,‬

705
00:40:39,960 --> 00:40:43,680
‫שתמיד אוכלת ארוחת ערב בדיוק בשש וחצי.‬

706
00:40:43,760 --> 00:40:45,120
‫הטלוויזיה כבויה.‬

707
00:40:45,200 --> 00:40:46,880
‫הרדיו לא עובד.‬

708
00:40:46,960 --> 00:40:48,760
‫כולם מחזיקים ידיים.‬

709
00:40:49,600 --> 00:40:52,360
‫תודה, יוליה, שערכת את השולחן.‬

710
00:40:52,840 --> 00:40:56,280
‫תודה, אבא, שחתכת את השעועית.‬

711
00:40:56,360 --> 00:41:00,840
‫האימא קוראת לאבא "אבא",‬
‫כדי לא לבלבל את הילדים.‬

712
00:41:04,240 --> 00:41:09,640
‫כדי שהילדים לא יחשבו, "רגע! מי זה אורס?"‬

713
00:41:11,960 --> 00:41:15,200
‫והכביש המהיר הגרמני‬
‫הוא יותר כמו אם יחידנית,‬

714
00:41:15,280 --> 00:41:21,400
‫אם יחידנית מתוסכלת, למודת סבל ומותשת‬

715
00:41:21,480 --> 00:41:23,240
‫לשמונה ילדים,‬

716
00:41:23,320 --> 00:41:26,120
‫שלוקחת אותם פעם בשנה לאירופה-פארק.‬

717
00:41:26,200 --> 00:41:30,480
‫ואז נותנת להם לצאת מהמכונית ‬
‫בבוקר וצועקת אחריהם…‬

718
00:41:31,840 --> 00:41:35,320
‫"בשעה שש אנחנו נפגשים בחניון אף!‬

719
00:41:37,240 --> 00:41:40,720
‫מי שלא יגיע בזמן,‬
‫יצטרך להגיע הביתה ברגל!"‬

720
00:41:51,200 --> 00:41:54,400
‫ובסתר, היא נרגשת מהרעיון‬

721
00:41:55,160 --> 00:41:57,480
‫שאולי שניים או שלושה מהם‬

722
00:41:58,240 --> 00:42:00,200
‫לא יגיעו.‬

723
00:42:00,960 --> 00:42:05,000
‫ובכל בוקר, ‬
‫כשאנשים נשלחים לכביש המהיר הגרמני,‬

724
00:42:05,080 --> 00:42:07,480
‫ואומרים, "בסדר, תעשו מה שבא לכם.‬

725
00:42:07,560 --> 00:42:10,520
‫וואו. קנית את המכונית כאן?‬
‫היא מהירה, קדימה, תן גז."‬

726
00:42:10,600 --> 00:42:12,200
‫וכולם פשוט הולכים על זה.‬

727
00:42:12,280 --> 00:42:15,240
‫בראש נוסעות בדרך כלל ‬
‫מרצדס מפרבר ליד שטוטגרט ‬

728
00:42:15,320 --> 00:42:17,040
‫ואאודי מפרבר סמוך למינכן‬

729
00:42:17,120 --> 00:42:20,120
‫שמתחרות במרוץ של 300 קמ"ש,‬

730
00:42:20,200 --> 00:42:23,400
‫מתנגשות באופן קטלני, גורמות לתאונת דרכים,‬

731
00:42:23,480 --> 00:42:27,040
‫שבגללה נוצר פקק תנועה בשאר הכביש המהיר.‬

732
00:42:27,120 --> 00:42:29,960
‫מה שמבטיח שכל האחרים‬

733
00:42:30,040 --> 00:42:33,280
‫לא יוכלו לנסוע כל כך מהר כמו שהם רוצים.‬

734
00:42:33,360 --> 00:42:35,760
‫וזה בתורו, מציל את חייהם.‬

735
00:42:36,360 --> 00:42:39,200
‫וזאת הסיבה שהמערכת הזאת מתפקדת.‬

736
00:42:39,800 --> 00:42:43,840
‫אז בכל בוקר, פשוט מקריבים שני אנשים‬

737
00:42:44,560 --> 00:42:47,600
‫לאלי הכביש המהיר הגרמני.‬

738
00:42:49,840 --> 00:42:51,560
‫ובשווייץ,‬

739
00:42:52,080 --> 00:42:55,320
‫פשוט אין לנו מספיק אנשים לעשות דבר כזה.‬

740
00:43:04,240 --> 00:43:06,360
‫אז הלכתי לבנק גרמני.‬

741
00:43:08,360 --> 00:43:11,040
‫וחשבתי שזה הרגע הכי בוגר בחיי.‬

742
00:43:11,120 --> 00:43:14,080
‫מעולם לא הייתי בוגרת יותר מאשר ביום‬

743
00:43:14,160 --> 00:43:16,720
‫שבו הלכתי לשני בוגרים אחרים‬

744
00:43:16,800 --> 00:43:20,240
‫שאינם הוריי כדי לבקש מהם כסף.‬

745
00:43:20,760 --> 00:43:23,080
‫העברתי את כל הבוקר בהכנות.‬

746
00:43:23,160 --> 00:43:26,200
‫ניסיתי להתנהג כמו ‬
‫האדם הכי בוגר שאני מכירה.‬

747
00:43:26,280 --> 00:43:29,280
‫ניסיתי להיות אבא שלי.‬

748
00:43:29,360 --> 00:43:31,120
‫ולומר רק משפטי אבא:‬

749
00:43:33,040 --> 00:43:35,560
‫"אחרי שש בערב אין יותר נקניק סלמי!‬

750
00:43:36,720 --> 00:43:37,760
‫אני האבא!‬

751
00:43:39,440 --> 00:43:41,000
‫איפה הטלטקסט?"‬

752
00:43:41,080 --> 00:43:43,640
‫אבא, זה אייפד.‬
‫-לא אכפת לי. איפה הטלטקסט?‬

753
00:43:43,720 --> 00:43:47,520
‫חשבתי להיכנס לשם ככה: "שלום, תנו לי כסף!‬

754
00:43:48,360 --> 00:43:51,000
‫הסכם הלוואת בנייה. אני יודעת מילים!‬

755
00:43:51,080 --> 00:43:53,840
‫איפה השועל המחורבן מהפרסומת?"‬

756
00:43:55,640 --> 00:43:57,280
‫ככה דמיינתי את עצמי מדברת.‬

757
00:43:57,360 --> 00:44:01,840
‫אבל ברגע שהרגל שלי עברה ‬
‫מעל מפתן הבנק בקלן,‬

758
00:44:01,920 --> 00:44:03,560
‫בכל מקום היו שטיחים,‬

759
00:44:04,080 --> 00:44:06,320
‫השיש של נורדריין-וסטפאליה.‬

760
00:44:08,320 --> 00:44:11,040
‫באותו רגע, חזרתי להיות בת שש וחצי.‬

761
00:44:11,120 --> 00:44:14,040
‫לא זיהיתי את הקול שלי. נופפתי.‬

762
00:44:15,960 --> 00:44:18,120
‫על אף שהאנשים עמדו במרחק מטר ממני.‬

763
00:44:18,200 --> 00:44:21,360
‫אני רק עשיתי להם את זה. הם הסתכלו עליי.‬

764
00:44:23,360 --> 00:44:24,360
‫שלום.‬

765
00:44:27,840 --> 00:44:29,720
‫את לגמרי לבד כאן?‬

766
00:44:34,040 --> 00:44:34,960
‫כן.‬

767
00:44:37,400 --> 00:44:38,240
‫אני...‬

768
00:44:39,360 --> 00:44:42,240
‫שמעתי שיש להם ערימות של כסף.‬

769
00:44:43,960 --> 00:44:46,760
‫ולי אין כל כך הרבה כסף, וחשבתי‬

770
00:44:46,840 --> 00:44:51,520
‫שאולי תוכלו לתת לי קצת כסף. ‬
‫ואז אני אחזיר לכם אותו, אני נשבעת.‬

771
00:44:56,160 --> 00:44:59,240
‫מה את רוצה לקנות עם כל הכסף הזה, מותק?‬

772
00:45:01,160 --> 00:45:04,120
‫אני רוצה לקנות נדל"ן ‬

773
00:45:04,200 --> 00:45:07,200
‫כי לאחי הבכור יש נדל"ן, ‬

774
00:45:07,280 --> 00:45:10,120
‫והוא אומר שזה ממש מגניב.‬

775
00:45:12,760 --> 00:45:16,080
‫אחיך הבכור הוא שכיר, נכון?‬

776
00:45:16,160 --> 00:45:18,160
‫הוא אמין מאוד.‬

777
00:45:18,240 --> 00:45:21,880
‫הוא תמיד מסדר את השולחן שלו במשרד ‬
‫בימי רביעי.‬

778
00:45:22,720 --> 00:45:25,640
‫וכשהוא חוזר מהעבודה ביום שישי, ‬

779
00:45:25,720 --> 00:45:28,360
‫הוא מוציא את המנדרינה מהתיק שלו‬

780
00:45:28,440 --> 00:45:30,040
‫אם הוא לא אכל אותה.‬

781
00:45:30,560 --> 00:45:35,200
‫אין לו גוש חום נוזלי בתיק ביום שני בבוקר‬

782
00:45:35,280 --> 00:45:39,080
‫שגורם לכולם לשאול,‬
‫"למה יש סירחון כזה במסדרון כאילו...‬

783
00:45:39,160 --> 00:45:42,800
‫כי אחיך לא אכל ‬
‫את המנדרינה המחורבנת שלו!"‬

784
00:45:44,680 --> 00:45:47,120
‫טוב אז אני לא רוצה יותר לקנות נדל"ן.‬

785
00:45:57,800 --> 00:45:59,160
‫אני לא מאמינה‬

786
00:45:59,240 --> 00:46:02,760
‫שגברים יכולים לעשות יותר מנשים,‬
‫או שנשים יכולות לעשות יותר מגברים.‬

787
00:46:02,840 --> 00:46:05,840
‫אני חושבת שיש מעט מאוד הבדלים בין המינים.‬

788
00:46:05,920 --> 00:46:09,400
‫אני חושבת שההבדל העיקרי בין גברים לנשים‬

789
00:46:09,480 --> 00:46:13,280
‫הוא שהכיסים במכנסי נשים‬

790
00:46:13,360 --> 00:46:16,040
‫הם הרבה יותר קטנים מהכיסים במכנסי גברים.‬

791
00:46:16,120 --> 00:46:19,040
‫בכיס מכנסיים של אישה...‬
‫שום דבר לא נכנס פנימה!‬

792
00:46:19,120 --> 00:46:21,120
‫זה כמו קדימון לכיס.‬

793
00:46:21,200 --> 00:46:23,880
‫בקיץ הזה, כיס אחד... כבר נגמר.‬

794
00:46:23,960 --> 00:46:27,120
‫שום דבר לא נכנס.‬
‫את יכולה להכניס את קצות האצבעות שלך.‬

795
00:46:27,320 --> 00:46:31,520
‫זה טוב אם קצות האצבעות שלך תמיד קופאות,‬
‫אבל שאר היד תמיד מזיעה.‬

796
00:46:32,000 --> 00:46:35,680
‫אולי יש גברים שאוהבים את זה ‬
‫שמסתירים מהם את קצות האצבעות.‬

797
00:46:37,400 --> 00:46:39,320
‫אלוהים.‬

798
00:46:39,400 --> 00:46:41,240
‫היא כל כך סקסית, כל כך מסתורית.‬

799
00:46:41,320 --> 00:46:43,840
‫יש לה קצות אצבעות? אין לה?‬

800
00:46:44,360 --> 00:46:45,880
‫בוא ותבדוק בעצמך!‬

801
00:46:46,840 --> 00:46:49,480
‫זה ההבדל העיקרי. ההבדל השני...‬

802
00:46:50,000 --> 00:46:51,920
‫בין גברים לנשים הוא...‬

803
00:46:53,040 --> 00:46:56,280
‫שגברים הרבה יותר טובים, הרבה יותר טובים…‬

804
00:46:57,240 --> 00:47:00,440
‫להתאחד כצוות, להתנהג כאחד‬

805
00:47:00,520 --> 00:47:04,920
‫ולדאוג לכך שכקבוצה, לא תצפו מהם ליותר מדי.‬

806
00:47:05,560 --> 00:47:08,000
‫הבחנתי בזה גם אצלי. אני מצפה ליותר מנשים.‬

807
00:47:08,080 --> 00:47:10,080
‫כשאישה אומרת משהו בפומבי,‬

808
00:47:10,160 --> 00:47:13,280
‫וזה לא הדבר הכי חכם ‬
‫שאי פעם שמעתי בנושא הזה,‬

809
00:47:13,360 --> 00:47:14,920
‫אני תמיד חושבת...‬

810
00:47:17,280 --> 00:47:20,400
‫"מי שאל אותך? פשוט תסתמי את הפה.‬

811
00:47:20,480 --> 00:47:24,920
‫בעוד שלוש שנים, ‬
‫יהיו לכולנו את אותן זכויות.‬

812
00:47:25,000 --> 00:47:27,080
‫פשוט תנופפי. זה מספיק."‬

813
00:47:28,280 --> 00:47:29,760
‫ועם גברים, לא אכפת לי.‬

814
00:47:29,840 --> 00:47:33,320
‫הם יכולים להגיד את הדבר הכי טיפשי בעולם.‬
‫הדבר הכי ריק מתוכן,‬

815
00:47:33,400 --> 00:47:35,080
‫ואני אפילו לא מתייחסת לזה כאל שפה.‬

816
00:47:35,160 --> 00:47:37,560
‫אלה רק רעשים שמתנפצים על המוח שלי,‬

817
00:47:37,640 --> 00:47:40,040
‫ואני חושבת, "למה ציפיתי? זה גבר."‬

818
00:47:41,160 --> 00:47:44,160
‫אני חושבת שלא רק ‬
‫שנשים מתמודדות עם הלחץ הזה בהצלחה,‬

819
00:47:44,240 --> 00:47:47,320
‫נשים בעצם אוהבות להיות תחת לחץ מסוים.‬

820
00:47:47,400 --> 00:47:49,320
‫נשים אוהבות להשביע רצון.‬

821
00:47:49,400 --> 00:47:52,400
‫גברים מעדיפים להתענג. גברים אוהבים ליהנות.‬

822
00:47:53,040 --> 00:47:55,000
‫לא רק שגברים אוהבים ליהנות,‬

823
00:47:55,080 --> 00:47:58,360
‫גברים אוהבים לצפות בגברים אחרים‬

824
00:47:58,440 --> 00:48:00,200
‫נהנים מהחיים.‬

825
00:48:00,880 --> 00:48:02,120
‫ג'יימס בונד, למשל.‬

826
00:48:02,200 --> 00:48:04,320
‫סרטי ג'יימס בונד עובדים רק ‬

827
00:48:04,400 --> 00:48:06,880
‫כי גברים מסתכלים על ג'יימס בונד וחושבים,‬

828
00:48:06,960 --> 00:48:10,880
‫"כן, גבר. בחור קשוח. יש לך את זה.‬

829
00:48:11,400 --> 00:48:14,360
‫אתה מזיין את האישה הזאת, כן.‬

830
00:48:15,120 --> 00:48:18,040
‫אני לא יכול כרגע, אבל אתה תעשה את זה."‬

831
00:48:19,680 --> 00:48:23,200
‫אני אוהבת לצפות בסרטי ג'יימס בונד ‬
‫עם חברים גברים שלי.‬

832
00:48:23,280 --> 00:48:26,760
‫תמיד מגיע הרגע שבו ג'יימס בונד‬
‫פורם את כפתורי החולצה,‬

833
00:48:26,840 --> 00:48:28,840
‫מסיר את הגופייה. ‬
‫רואים את הקוביות בבטן שלו,‬

834
00:48:28,920 --> 00:48:31,840
‫והחברים שלי חושבים,‬
‫"בחור קשוח, יש לו קוביות בבטן.‬

835
00:48:32,360 --> 00:48:34,920
‫גם לי יש עכשיו קוביות בבטן ‬
‫בזכות האסוציאציה."‬

836
00:48:35,560 --> 00:48:37,680
‫אבל זה לא עובד לגביי.‬

837
00:48:37,760 --> 00:48:40,800
‫אין לי את ההרגשה ‬
‫שאם אני צופה באיזו תצוגת אופנה‬

838
00:48:40,880 --> 00:48:44,000
‫ואישה מושכת במיוחד מורידה את המכנסיים, ‬

839
00:48:44,080 --> 00:48:47,960
‫אני לא חושבת, "אישה קטלנית, ‬
‫יש לה רגליים ארוכות, סקסיות ורזות.‬

840
00:48:49,000 --> 00:48:52,800
‫גם לי יש עכשיו בזכות האסוציאציה‬
‫רגליים ארוכות, סקסיות ורזות."‬

841
00:48:53,720 --> 00:48:55,080
‫במקום זה, אני חושבת,‬

842
00:48:56,520 --> 00:48:57,360
‫"בסדר.‬

843
00:48:58,320 --> 00:49:00,680
‫יש לה רגליים ארוכות, סקסיות ורזות.‬

844
00:49:07,160 --> 00:49:09,040
‫היא בטח ממש טיפשה."‬

845
00:49:17,720 --> 00:49:19,920
‫עד לאחרונה, התנהל דיון‬

846
00:49:20,000 --> 00:49:23,320
‫אם ללהק סרט של ג'יימס בונד ‬
‫עם אישה בתפקיד הראשי.‬

847
00:49:23,400 --> 00:49:25,640
‫ואני תוהה מי ירצה לראות את זה.‬

848
00:49:25,720 --> 00:49:30,680
‫אני לא רוצה לראות את ג'יימס בונד‬
‫כמישהי שהיא בבירור אדם טוב יותר ממני.‬

849
00:49:30,760 --> 00:49:34,040
‫מישהי הרבה יותר מוצלחת ממני,‬
‫הרבה יותר אינטליגנטית, יפה.‬

850
00:49:34,120 --> 00:49:36,600
‫איזו סוכנת חשאית בריטית מושכת ביותר.‬

851
00:49:36,680 --> 00:49:38,800
‫חכמה ביותר. היא מדברת אנגלית שוטפת‬

852
00:49:38,880 --> 00:49:41,360
‫וצרפתית שוטפת, מה שאף אחד לא יכול לעשות.‬

853
00:49:41,440 --> 00:49:44,120
‫אף אחד לא מדבר צרפתית שוטפת.‬

854
00:49:44,680 --> 00:49:47,320
‫אפילו לא צרפתים מדברים צרפתית שוטפת.‬

855
00:49:47,400 --> 00:49:50,760
‫אם צפיתם פעם בחדשות בצרפתית, זה תמיד…‬

856
00:49:56,600 --> 00:49:59,520
‫והם תמיד חושבים, "אוי, לעזאזל.‬

857
00:50:00,560 --> 00:50:02,800
‫זה דרך האיווי או לא?"‬

858
00:50:03,920 --> 00:50:06,120
‫אבל ג'יימס בונד יכולה. אין לה בעיה.‬

859
00:50:06,200 --> 00:50:07,960
‫אנגלית שוטפת, צרפתית שוטפת.‬

860
00:50:08,040 --> 00:50:10,400
‫לאחר מכן היא נוסעת בצד שמאל.‬

861
00:50:10,480 --> 00:50:12,760
‫אין לה בעיה, אף שהיא שחקנית אמריקאית.‬

862
00:50:12,840 --> 00:50:15,680
‫ואז היא הורגת כמה ‬
‫סוכנים חשאיים רוסים רעים.‬

863
00:50:15,760 --> 00:50:18,320
‫עושה סקס עם סוכנים חשאיים אמריקאים.‬

864
00:50:18,400 --> 00:50:20,360
‫לא מחליפה איתם מספרי טלפון.‬

865
00:50:20,440 --> 00:50:23,920
‫היא לא מפחדת שהיא תהיה בודדה ‬
‫בחדר המלון שלה אחר כך.‬

866
00:50:24,000 --> 00:50:27,320
‫היא תחזור לבד לחדר המלון שלה.‬

867
00:50:27,400 --> 00:50:31,240
‫היא יודעת מיד, ‬
‫איפה צריך להניח את כרטיס המפתח.‬

868
00:50:34,560 --> 00:50:37,600
‫היא פותחת את הדלת,‬
‫על המיטה מונחת בונבוניירה.‬

869
00:50:37,680 --> 00:50:40,880
‫היא לא פותחת אותה בכלל,‬
‫או שהיא אוכלת רק שוקולד אחד.‬

870
00:50:40,960 --> 00:50:44,320
‫זה מספיק לה. ‬
‫היא לא צריכה לבלוס את כל הקופסה.‬

871
00:50:45,600 --> 00:50:47,720
‫ואני פשוט לא רוצה לראות את זה.‬

872
00:50:48,600 --> 00:50:51,160
‫אני חושבת שיש לי ‬
‫מערכת יחסים מופרעת עם נשים‬

873
00:50:51,240 --> 00:50:53,840
‫כי יש לי מערכת יחסים מופרעת עם גברים.‬

874
00:50:53,920 --> 00:50:57,160
‫אני חושבת שזאת מערכת יחסים מופרעת‬
‫כי יש לי שני אחים גדולים.‬

875
00:50:57,240 --> 00:51:00,040
‫האחים שלי ואני תמיד הלכנו מכות.‬

876
00:51:00,120 --> 00:51:02,360
‫זאת הייתה צורת התקשורת היחידה שלנו, ‬

877
00:51:02,440 --> 00:51:05,560
‫אבל אנחנו כבר לא עושים את זה. ‬
‫ואני מתגעגעת לזה.‬

878
00:51:06,440 --> 00:51:11,600
‫בכנות, אני מתגעגעת לזה. אין אף אחד בחיי‬
‫שאני יכולה מדי פעם להרביץ לו.‬

879
00:51:11,680 --> 00:51:14,520
‫זה תמיד, "משטרה, משטרה."‬

880
00:51:16,120 --> 00:51:20,920
‫אבל מה שעצוב זה שלא הפסקנו ‬
‫להכות אחד את השני כי אנחנו לא רוצים יותר.‬

881
00:51:21,000 --> 00:51:23,320
‫אני עדיין רוצה להרביץ‬
‫לאחים שלי כשאני רואה אותם.‬

882
00:51:23,400 --> 00:51:27,160
‫הם עדיין רוצים להרביץ לי.‬
‫אבל זה פשוט לא מקובל חברתית.‬

883
00:51:27,240 --> 00:51:28,840
‫כמובן, בלוויה, ‬

884
00:51:28,920 --> 00:51:31,320
‫מישהו יכול לזרוק מדי פעם איזה עלבון.‬

885
00:51:31,400 --> 00:51:34,320
‫"אתה לא באמת בוכה!" אבל...‬

886
00:51:34,400 --> 00:51:35,680
‫מלבד זאת זה לא מקובל.‬

887
00:51:35,760 --> 00:51:38,000
‫ביום ההולדת ה-65 של דודה שלך,‬

888
00:51:38,080 --> 00:51:43,280
‫בחור בן 31 לא יכול סתם ‬
‫להכניס אגרוף בפרצוף של בחורה בת 26.‬

889
00:51:43,360 --> 00:51:44,640
‫כשהיא שוכבת על הרצפה…‬

890
00:51:47,240 --> 00:51:48,080
‫"הייזל...‬

891
00:51:48,880 --> 00:51:50,840
‫זה פלוץ או גיהוק?"‬

892
00:51:53,000 --> 00:51:53,840
‫זה בלתי אפשרי.‬

893
00:51:54,240 --> 00:51:56,440
‫יש לי חברים שלא מבינים את זה.‬

894
00:51:56,520 --> 00:51:59,000
‫יש לי חברות שיש להם רק אחיות.‬

895
00:51:59,080 --> 00:52:02,440
‫הן לא מבינות את זה. הן אומרות,‬
‫"הייזל, למה אתה כל כך אלימה איתם?"‬

896
00:52:02,520 --> 00:52:06,640
‫אני רוצה שתדעו שאני אוהבת את האחים שלי.‬
‫זה ברור, לא צריך לדבר על זה.‬

897
00:52:06,720 --> 00:52:09,080
‫אנחנו יודעים את זה.‬
‫אני אוהבת אותם. הם אוהבים אותי.‬

898
00:52:09,160 --> 00:52:12,840
‫כמובן שנישאר ביחד.‬
‫בעוד 35 שנה, נצטרך לדבר על הירושה.‬

899
00:52:12,920 --> 00:52:14,920
‫אני מקווה שנישאר ביחד.‬

900
00:52:15,000 --> 00:52:16,480
‫אני מקווה שהם יצליחו.‬

901
00:52:16,560 --> 00:52:19,120
‫אני היחידה במשפחה שיודעת להשתמש באקסל.‬

902
00:52:20,360 --> 00:52:23,600
‫אבל יש לי חברות שאומרות, ‬
‫"הייזל, יש לי אחות.‬

903
00:52:24,200 --> 00:52:25,360
‫אחותי...‬

904
00:52:26,560 --> 00:52:28,160
‫היא החברה הכי טובה שלי."‬

905
00:52:30,760 --> 00:52:31,880
‫כשאני שומעת את זה...‬

906
00:52:32,280 --> 00:52:34,040
‫כשאני שומעת, "אחותי...‬

907
00:52:34,640 --> 00:52:36,280
‫היא החברה הכי טובה שלי."‬

908
00:52:36,880 --> 00:52:38,400
‫מה שאני באמת שומעת זה,‬

909
00:52:39,120 --> 00:52:39,960
‫"הייזל…‬

910
00:52:40,920 --> 00:52:41,800
‫אין לי…‬

911
00:52:42,520 --> 00:52:43,640
‫חברים."‬

912
00:52:45,880 --> 00:52:49,000
‫כי אחותך היא לא…‬

913
00:52:49,080 --> 00:52:52,280
‫אני אפילו חושבת שזה בזבוז של משאבים‬

914
00:52:52,360 --> 00:52:55,320
‫להיות חברה טובה מדי עם האחים והאחיות שלך.‬

915
00:52:55,400 --> 00:52:59,200
‫כי הם כמו מאמנים לאנשים אמיתיים.‬

916
00:52:59,280 --> 00:53:01,440
‫עם אחים אני יכולה לברר,‬

917
00:53:01,520 --> 00:53:04,120
‫"כמה אני יכולה להרחיק לכת‬
‫לפני שיכניסו לי אגרוף לפרצוף?‬

918
00:53:04,720 --> 00:53:07,440
‫וברגע שהוא מגיע,‬
‫האם אני עדיין יכולה להתבטא מספיק בבירור‬

919
00:53:07,520 --> 00:53:09,240
‫כדי לצווח להורים שלי?‬

920
00:53:10,280 --> 00:53:13,560
‫אחותך... אולי אם את לא מכירה אף אחד אחר.‬

921
00:53:13,640 --> 00:53:17,200
‫גדלתן במרתף באוסטריה.‬

922
00:53:17,280 --> 00:53:21,000
‫זה לא ברור מבחינה רפואית:‬
‫זאת אחותי? זאת הבת שלי?‬

923
00:53:21,080 --> 00:53:22,320
‫למי אכפת? ואז…‬

924
00:53:22,920 --> 00:53:25,080
‫אז זה בסדר, אבל במקרה אחר, זה לא בסדר.‬

925
00:53:25,160 --> 00:53:27,280
‫ואחי הגדול,‬

926
00:53:27,360 --> 00:53:29,840
‫שעומד להיות אב, והוא נעשה מאוד רגשני מזה.‬

927
00:53:29,920 --> 00:53:33,880
‫הוא מנסה להיכנס לעניין התקשורת הלא אלימה.‬

928
00:53:35,000 --> 00:53:37,600
‫הוא בא, נעמד מולי ושאל, "הייזל,‬

929
00:53:38,080 --> 00:53:39,160
‫מה אנחנו צריכים לעשות?‬

930
00:53:39,680 --> 00:53:43,040
‫החברה שלי בחודש השמיני. ‬
‫אני צריך להתחתן איתה?‬

931
00:53:43,120 --> 00:53:46,400
‫זה יהיה רומנטי?‬
‫ובכן, כבר מאוחר מדי לרומנטיקה אמיתית.‬

932
00:53:46,480 --> 00:53:48,840
‫כבר קנית את הסקודה אוקטביה, אבל...‬

933
00:53:49,320 --> 00:53:50,760
‫זה יכול להיות נחמד.‬

934
00:53:50,840 --> 00:53:53,720
‫אם נתחתן עכשיו לפני שהתינוק יגיע,‬

935
00:53:53,800 --> 00:53:58,120
‫כדי שנוכל להיות צוות שיוצא לעולם."‬

936
00:53:58,840 --> 00:54:01,120
‫פשוט לא ידעתי מה אני צריכה לומר.‬

937
00:54:01,200 --> 00:54:03,760
‫זאת אומרת, התגובה הכנה היחידה שלי היא,‬

938
00:54:03,840 --> 00:54:07,360
‫"זה לא מעניין אותי. זה באמת לא אכפת לי."‬

939
00:54:07,440 --> 00:54:10,200
‫כל שיחה בין אחי לביני‬

940
00:54:10,280 --> 00:54:12,200
‫שלא נגמרת אחרי 20 דקות‬

941
00:54:12,280 --> 00:54:15,480
‫בכך שאחד מאיתנו חוטף כפכף בפרצוף,‬

942
00:54:15,560 --> 00:54:21,560
‫היא בזבוז זמן מבחינתי. ועכשיו זה נשמע ‬
‫כאילו שאני לא מכבדת את האחים שלי.‬

943
00:54:22,240 --> 00:54:25,200
‫וזה משום שאני לא מכבדת את האחים שלי.‬

944
00:54:25,280 --> 00:54:29,400
‫אני חושבת ש"כבוד" זאת מילה משומשת מדי.‬
‫זאת מילה גדולה מאוד.‬

945
00:54:29,480 --> 00:54:33,240
‫היא בכל מקרה מילה גדולה מדי ‬
‫בשביל משהו קטן כמו אח גדול.‬

946
00:54:33,320 --> 00:54:34,760
‫לדעתי, היא גם לא כל כך חשובה.‬

947
00:54:34,840 --> 00:54:37,320
‫כבוד מוערך יתר על המידה.‬
‫אנשים מתנהגים כאילו…‬

948
00:54:37,400 --> 00:54:39,840
‫כבוד לאחרים זה הדבר הכי חשוב.‬

949
00:54:39,920 --> 00:54:43,640
‫אני לא חושבת ככה. לדעתי, ‬
‫סובלנות כלפי אחרים זה דבר הרבה יותר חשוב.‬

950
00:54:43,720 --> 00:54:48,680
‫סובלנות כנה שווה הרבה יותר מכבוד מעושה.‬

951
00:54:48,760 --> 00:54:51,840
‫כבוד הוא כמו לירות בדרורים עם תותח.‬

952
00:54:52,400 --> 00:54:57,200
‫כבוד זה כמו לרוץ מרתון ‬
‫בפחות משלוש שעות וחצי.‬

953
00:54:58,040 --> 00:55:02,320
‫כן, מרשים מאוד, אבל לא הייתי שמה לב‬
‫אם לא היית יכול לעשות את זה.‬

954
00:55:03,240 --> 00:55:07,720
‫וסובלנות זה כמו היכולת לעמוד בלי ליפול.‬

955
00:55:08,280 --> 00:55:09,920
‫זה בכלל לא מרשים.‬

956
00:55:10,000 --> 00:55:12,800
‫אבל זה ממש מבאס אם לא יכולים לעשות זאת.‬

957
00:55:14,320 --> 00:55:17,160
‫ואני עושה את זה עם האחים שלי.‬
‫אני סובלנית איתם.‬

958
00:55:17,240 --> 00:55:22,880
‫אני סובלנית איתך, ‬
‫מה שאומר שאני מכירה בכך שאתה קיים,‬

959
00:55:23,800 --> 00:55:26,680
‫ואין לי כוונה לשנות משהו בקשר לזה ‬
‫באופן מעשי.‬

960
00:55:27,760 --> 00:55:30,360
‫זאת היא סובלנות, והיא חשובה לי מאוד.‬

961
00:55:30,840 --> 00:55:34,640
‫ואחי שאל אותי, ‬
‫"הייזל, מה אנחנו צריכים לעשות?‬

962
00:55:35,240 --> 00:55:38,080
‫אני צריך להתחתן איתה?" ואני פשוט לא ידעתי‬

963
00:55:38,160 --> 00:55:44,080
‫איך אני אמורה להגיב. אז עשיתי ‬
‫את הדבר היחיד שנראה לי הגיוני לי במצב הזה.‬

964
00:55:44,160 --> 00:55:47,640
‫הורדתי את הנעל והגרב מרגל אחת.‬

965
00:55:48,360 --> 00:55:50,920
‫והשארתי אותם על הרגל השנייה ועמדתי...‬

966
00:55:51,280 --> 00:55:52,480
‫בזווית קלה.‬

967
00:55:53,000 --> 00:55:57,200
‫ניסיתי לחייך אליו כמה שיותר במתיקות.‬

968
00:55:57,800 --> 00:56:00,240
‫נופפתי לו בחביבות.‬

969
00:56:01,080 --> 00:56:03,800
‫הוא חשב שאני מתכוונת לסטור לו.‬

970
00:56:04,680 --> 00:56:05,840
‫הוא היה מהיר יותר.‬

971
00:56:07,120 --> 00:56:10,480
‫והרגשתי את פעימות הלב שלו בכף ידו‬

972
00:56:11,080 --> 00:56:13,120
‫על עור הפנים שלי.‬

973
00:56:14,480 --> 00:56:17,200
‫וזאת, מבחינתי, היא אהבת אמת.‬

974
00:56:25,520 --> 00:56:27,280
‫תודה רבה, קלן!‬

975
00:56:28,200 --> 00:56:30,480
‫תודה שבאתם.‬

976
00:56:31,400 --> 00:56:32,960
‫תשמרו על עצמכם.‬

977
00:56:43,360 --> 00:56:44,680
‫תודה רבה.‬

978
00:56:51,760 --> 00:56:55,160
‫"ואני שרה‬

979
00:56:57,040 --> 00:57:02,560
‫שיר לקלן‬

980
00:57:02,640 --> 00:57:07,880
‫ובדרך כלל אנשים כבר היו‬
‫לוחצים על 'דלג'‬

981
00:57:08,360 --> 00:57:13,840
‫אתם שואלים את עצמכם, ‬
‫רגע, איך היו כל כך הרבה אנשים מעורבים?‬

982
00:57:13,920 --> 00:57:17,960
‫מה זה מפיק בפועל?‬

983
00:57:18,040 --> 00:57:20,880
‫מה בדיוק הוא עושה בפועל?‬

984
00:57:21,360 --> 00:57:23,920
‫מה הוא בכלל מפיק?‬

985
00:57:24,000 --> 00:57:27,680
‫זאת סתם אישה מוזרה שעומדת על הבמה‬

986
00:57:28,160 --> 00:57:29,360
‫ב…‬

987
00:57:30,280 --> 00:57:34,600
‫תלבושת יפה שהיא ללא ספק בחרה בעצמה‬

988
00:57:34,680 --> 00:57:36,840
‫יש לה טעם טוב.‬

989
00:57:37,320 --> 00:57:41,000
‫ויש לה סגנון ממש טבעי‬

990
00:57:41,080 --> 00:57:44,080
‫היא בטח גם איפרה את עצמה לבד‬

991
00:57:44,560 --> 00:57:46,200
‫זה בטח היה ממש מהר‬

992
00:57:46,280 --> 00:57:48,680
‫כי היא ישנה יותר משמונה שעות בכל לילה‬

993
00:57:48,800 --> 00:57:52,400
‫ויש לה עור בהיר‬

994
00:57:52,960 --> 00:57:55,680
‫תודה שבאתם, אני הולכת עכשיו‬

995
00:57:56,360 --> 00:58:01,200
‫הבר נפתח בזאת"‬

996
00:58:07,640 --> 00:58:11,480
‫עברית: שלמה ליברמן‬